תלוש משכורת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תלוש משכורת הוא המסמך הכולל של פרטי השכר החודשי שמקבל עובד שכיר ממקום עבודתו.
ה"תלוש", כפי שמכונה בפי ההמונים, נערך על ידי מנהל החשבונות של המעביד, בתחילת החודש והוא כולל את הפרטים הרלוונטיים למשכורת של החודש הקודם לו. כך למשל, בחודש פברואר עורכים את משכורת ינואר, וכך הלאה. בארגונים גדולים עם מספר רב של עובדים נוהגים לחשב את המשכורת בימים האחרונים של החודש ( בין 25 לחודש שעבר עד 24 לחודש החישוב ).
חובתו של המעביד למסור לעובד את תלוש המשכורת סמוך למועד בו מתבצע התשלום בפועל. התלוש הינו מסמך אישי ובדרך כלל נמסר לעובד כשהוא חסוי במעטפה או בכיסוי אחר.
תלוש המשכורת בישראל מכיל פרטים רבים כל כך עד שלעיתים קרובות הוא קשה להבנה, והעובד מחפש את המשבצת החשובה לו במיוחד: הסכום שאותו יקבל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה התלוש
מערכת השכר בישראל הינה מערכת מורכבת ביותר הקשורה במספר רב של גורמים. כדי לחשב את שכרו של העובד יש להביא בחשבון נתונים הקשורים ישירות לשכר כמו: הסכמי העבודה שלו עם המעביד, מס' הימים או השעות שעבד במהלך החודש. בנוסף יש לקחת בחשבון נתונים אחרים המשפיעים על שכרו כמו: מצבו המשפחתי, מס' החודשים שעבד במהלך השנה, כתובת מגוריו, אזרחותו. כל המידע הזה מופיע בתלוש המשכורת, והוא מורכב בדרך כלל משלושה חלקים עיקריים:
החלק הראשון – כולל פרטי המעביד וכן פרטים אישיים של העובד מקבל התלוש: שם, כתובת, מצב משפחתי, וכו'. מידע זה נמסר בדרך כלל על ידי העובד למעביד ביום קבלתו לעבודה. בנוסף כולל חלק זה את ההגדרות האישיות הבסיסיות שמהוות בסיס לחישוב המשכורת: משכורת חודשית או משכורת לפי שעות או ימי עבודה. במקרה של העברת התשלום באמצעות הבנק, מופיעים פרטי חשבון הבנק אליו הועבר התשלום.
החלק השני כולל את פירוט רכיבי השכר והאופן בו הם חושבו: השכר החודשי הקבוע או במקרה של חישוב כמותי – הכפלת מס' ימים או שעות עבודה בתעריף המוסכם בין העובד והמעביד, ותוצאה מסכמת של המכפלה. כמו כן רכיבי שכר נוספים כמו: נסיעות, אחזקת רכב, דמי הבראה, תוספות ייחודיות, וכדומה.
חלק זה של התלוש כולל ניכויי חובה כמו: מס הכנסה או דמי ביטוח לאומי, וכדומה. וכן ניכויים אישיים שנוכו לעובד, כמו: מקדמה או הלוואה שקיבל במקום העבודה, ניכוי לקופת תגמולים, או תשלומים ארגוניים כמו ועד עובדים.
חישובי הרכיבים והניכויים מהווים את הבסיס לסכום הסופי שישולם לעובד ומופיע גם הוא בחלק זה.
החלק השלישי - כולל מידע על סכומים מצטברים של רכיבים שונים במשכורת - מתחילת השנה ( ינואר ) ועד לאותו החודש. מידע זה יכול להיות חשוב לצרכי בדיקת החישוב השנתי של מס הכנסה, להתאמה עם קופות הגמל אליהן מועברים הסכומים החודשיים, ולמידע אישי הנוגע למספר ימי החופשה המצטברים, יתרות הלוואה, ימי מחלה וכדומה.
[עריכה] אופן הכנת תלוש משכורת
הכנת תלוש משכורת הינה מיומנות מיוחדת הדורשת הבנה בדיני עבודה ובחוקי המיסוי, ובארגונים גדולים נהוג להעסיק חשבי שכר במישרה מלאה. בעבר, הופק התלוש בצורה ידנית ונערך בעזרת מכונות חישוב וטבלאות עזר מודפסות שהעסיקו מנהלי חשבונות במשך ימים רבים. המבנה הצר שלו והיותו נתלש מדף אחד כולל הביאו לו את שמו "תלוש משכורת".
כיום נעזרים מנהלי חשבונות בתוכנות שכר ממוחשבות הדורשות בעיקר הזנת נתוני עבודה בסיסיים, כאשר החישוב נערך ומודפס באופן אוטומטי.
[עריכה] ה"תלוש" בחיי היום-יום
כמעט כל עובד המשתכר למחייתו, מקבל תלוש משכורת חודשית.
התלוש הינו מסמך משפטי מחייב, ומלבד היותו מידע לעובד, יש בו כדי להעיד על מצבו הפיננסי של אדם ועל יכולותיו הכספיות. ככזה, נעשה בו שימוש לצרכים אחרים. כך למשל, מי שמבקש הלוואה בבנק יידרש להביא תלושי משכורת כדי לאמת את יכולתו להחזיר הלוואות. ערבים להלוואה אף הם יתבקשו להציג תלושי שכר.
הצגת תלושי משכורת נדרשת במוסדות או ארגונים אליהם פונה האזרח לסיוע כספי, במגעים שונים עם רשויות המס, הביטוח הלאומי, חברות ביטוח, ועוד. ישנם בעלי בתים הדורשים לראות תלושי שכר של הדייר הבא לשכור מהם דירה. ישנן מדינות הדורשות הצגת תלושי משכורת כחלק מהתנאים לקבלת אשרת כניסה.
חשיבותו של התלוש בחיי היום יום, והשימוש התכוף שנעשה בה, גורמת לאנשים לשמור תלושי משכורת במשך שנים רבות.
[עריכה] שכר ללא תלוש משכורת
שוק העבודה כולל גם מקומות מעטים בהם משלמים שכר לעובד ללא תלוש משכורת. בדרך כלל מדובר בהבנה מוסכמת בין העובד למעביד, והסיבות לכך יכולות להיות קשורות ברצונם של הצדדים להימנע מרישום ודיווח השכר - או כדי להתחמק מתשלום מיסים או מחובות אחרות הקשורות לעובד כמו תשלום דמי מזונות.
באופן דומה יכול תלוש המשכורת להכיל מידע חלקי שאינו כולל את כל השכר ששולם לעובד בפועל. כך למשל, יכול בעל מסעדה לתת לעובד תלוש אשר יכלול תשלום ששולם באופן רשמי, ולא יכלול את הטיפים אשר קיבל העובד מלקוחות במזומן.
תשלומים שאינם מופיעים בתלוש משכורת נכללים בכלכלה השחורה ומכונים בפי ההמונים "כסף שחור" או "תשלום מתחת לשולחן".
