תחנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תחנון הוא אוסף קטעי תפילה הנאמר לאחר תפילת שמונה עשרה בתפילות שחרית ומנחה ברוב ימות החול בשנה.

[עריכה] תוכן

בתחנון נאספו קטעי תחינה בעיקר מן התנ"ך בהם מתוודה המתפלל על חטאיו ומבקש מחילה ורחמים עליו ועל כל עם ישראל. המתפלל מזכיר בתפילות אלו כי איננו צדיק ובכל זאת מבקש רחמים מהקב"ה.

[עריכה] קטעי התפילה

וידוי
- לפי רוב קהילות הספרדים ולפי נוסח ספרד - בכל יום בשחרית ובמנחה.
- לפי רוב הנוסחים (רוב נוסח אשכנז, איטליה, תימן והספרדים במערב אירופה) - בתפילת שחרית - בימים שני וחמישי בלבד, ובתפילת מנחה - אינו נאמר כלל. בחלק קטן מן הקהלות בנוסח אשכנז אין אומרים וידוי אפילו בימים שני וחמישי אלא אומרים אותו בצומות ובסליחות בלבד.
שלוש עשרה מידות הרחמים
"והוא רחום" - תוספת תחנונים בימים שני וחמישי
נפילת אפים
- לפי נוסח ספרד ונוסח אשכנז - תהלים ו'
- לפי נוסח הספרדים ונוסח איטליה - תהלים כ"ה
תפילת שומר ישראל
בתענית ציבור נוספות תפילת אבינו מלכנו וסליחות

[עריכה] הימים בהם אין אומרים תחנון

בימי שמחה לא אומרים תחנון ובחלקם אומרים במקומו את ההלל. נוסף על ימים אלו הוא יום תשעה באב ובבית אבל. בימים אלו לא אומרים תחנון פרט לחגי ישראל ומועדיו:

שבתות, ראש חודש, כל חודש ניסן, 12 הימים הראשונים בחודש סיון, ערב ראש השנה, מערב יום כיפור עד ראש חודש חשוון, מקום שבו יש ברית מילה או חתן.

בדור האחרון, לאחר הקמת מדינת ישראל ושחרור ירושלים, קבעה הרבנות הראשית לישראל שגם בימים ה' באייר (יום העצמאות) וכ"ח באייר (יום ירושלים), לא יאמרו תחנון.

סדר התפילה ביהדות לימי חול