תוקף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוקף, כחלק מתורת המבחנים, הינו המידה שבה כלי מדידה פורמלי מודד את מה שהוא נועד למדוד, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות.
בניגוד למהימנות, מבחן אינו תקף או לא תקף – המסקנות שאנו מסיקים מתוצאות המבחן הן תקפות או לא־תקפות.
ישנם מספר סוגי תוקף:
- תוקף תוכן: המידה שבה התוכן של המבחן משקף ומייצג את תחום ההערכה.
ככל שנדגום יותר מתחום ההערכה, משמע נכלול יותר שאלות במבחן, הייצוג יהיה טוב יותר. שתי דרכים לספק עדות על תוקף תוכן למבחן:
-
- פיתוח קפדני
- שיפוט חיצוני
- תוקף קריטריון: סוג תוקף זה משווה בין ביצועי התלמידים במבחן לביצועיהם במשימה אחרת שנועדה למדוד את אותו התחום או שהיא-היא הביצוע המיועד. המשימה האחרת היא הקריטריון שמולו אנו בוחנים את טיב המבחן. תוקף קריטריון מספק לנו עדות לכך שהמבחן אכן מודד את מה שהתכוונו למדוד, ולא דברים אחרים. ככל שהקשר בין ביצועי הנבדקים במבחן ובקריטריון גבוהים יותר – המבחן מודד בהצלחה רבה יותר את אשר התכוון למדוד.
- לדוגמה – בדיקת הקשר בין הפסיכומטרי לציונים בתואר הראשון. מבחני כושר, כדוגמת הפסיכומטרי, הם כלי הערכה שמשמש לניבוי ביצועי הנבחן בהמשך (במקרה זה באקדמיה). מטרת המבחן היא להבחין בין מועמדים שיצליחו בלימודי התואר הראשון לאלו שיצליחו פחות, ואכן ישנו מתאם בין ציון פסיכומטרי להצלחה בלימודי תואר הראשון (במידה ודפוס זה לא היה מתקבל היה צורך להחליף את הבחינה הפסיכומטרית).
הקשר בין תוקף למהימנות:
אם מבחן הוא מהימן, תוצאותיו לא בהכרח גם תקפות. מהימנות היא חסם עליון לתוקף. משמע: ייתכן שהתוצאות יציבות, אך לא ניתן להסיק מהן את המסקנות הנחוצות לנו, הפרשנות שלנו אינה תקפה.
עם זאת, כאשר מבחן אינו מהימן, הוא גם לא יהיה גם תקף – אם יש הרבה רעש וחוסר יציבות, אז אנחנו כנראה לא מצליחים למדוד בהצלחה את מה שהתכוונו למדוד. אם המבחן הוא תקף, הוא כנראה גם מהימן.
לקריאה נוספת:
