תוספות לספר דניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה. תוספות אלו נחשבות ביהדות כאחד מן הספרים החיצוניים, למרות שכאן לא מדובר בספר העומד בפני עצמו. ערך זה עוסק בשלושת הקטעים החדשים שנוספו לספר דניאל.

הספר נשתמר רק ביוונית, למרות שקרוב לוודאי חלקים ממנו נכתבו במקורם בעברית.

התוספות לספר שונות זו מזו בתוכנן ובאופיין והן:

• תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן.
• שושנה.
• מעשה בל והדרקון.

התוספות לספר דניאל נכללות בביבליה בשפות רבות, כגון לטינית ובתרגום המלך ג'יימס לאנגלית.

תוכן עניינים 1 מועד חיבור הספר 2 שפת המקור וזהות המחבר 3 תוכן הספר וסגנונו 3.1 תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן 3.2 שושנה 3.3 דניאל, בל והדרקון 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מועד חיבור הספר

חוקרי ביקורת המקרא סבורים כי ספר דניאל נכתב בשנת 164 לפנה"ס. תיאודוטיון המתרגם חי בסוף המאה ה-1. לכן סוברים כי התוספות נכתבו במועד לא ידוע בתקופה זו.

[עריכה] שפת המקור וזהות המחבר

• תפילת עזריה ושלושת המלאכים בכבשן - הדעות חלוקות בקשר לשפת המקור של חלק זה. החוקר אברהם כהנא סבור כי מקורו עברי.
• ספר שושנה - רוב החוקרים סבורים שחובר במקורו ביוונית.
• בל והתנין - נכתב במקורו, על פי סברת החוקרים, בארמית או בעברית.

[עריכה] תוכן הספר וסגנונו

[עריכה] תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן

הרקע התנ"כי - בספר דניאל מעמיד נבוכדנצר צלם זהב בבקעת דורה ומכריח את כל בני עמו להשתחוות לו. שדרך, מישך, ועבד נגו (ובשמם העברי - חנניה, מישאל ועזריה) מסרבים לכרוע לצלם. נבוכדנאצר משליך אותם לכבשן, אך מלאך ה' מצנן את הכבשן והנערים לא ניזוקים. נבוכדנצר חוזר בתשובה ומפאר את אל עליון.

התוספת לספר הוכנסה בפרק ג', בין פסוק כ"ג לבין פסוק כ"ד. והיא כוללת -

1. תפילת עזריה - עזריה מהלל את ה', קובל על מצבו הקשה של עם ישראל בגולה ומבקש מה' להציל אותו ואת חבריו.
2. פרטים על איך הוסק הכבשן בידי עבדי המלך ואיך נעשה הנס - הלהבה המוסקת בזפת, נפט וזמורות, מגיעה לגובה עצום, שורפת את הכשדים, אך מלאך ה' הופך את האש לרוח קרירה, ושלושת הנערים לא נפגעים כלל.
3. שלושת הנערים אומרים שירה וקוראים לכל הברואים להלל ולשבח את שם ה'. השירה מזכירה בניסוחה מזמורי תהילים ואת ספר איוב ומסתיימת בפסוק: "ברכו כל יראי יי את יי אלוהי האלוהים הללוהו והודו לו כי לעולם חסדו ולעולמי עולמים"

[עריכה] שושנה

סיפור שושנה נשמר ונמסר על ידי הכנסייה הנוצרית וכלול בביבליה של רוב הכנסיות. הכנסייה מאמינה באמיתות הסיפור ובמקורו האלוהי של המעשה.

הסיפור נכנס לספר דניאל, כפרק י"ג. במעשה מסופר על שושנה בת חלקיה, שהייתה אשתו של יהוויקים, מעשירי הקהילה היהודית בבבל. שני שופטים מכובדים, מידידי בעלה ומזקני העם, התגנבו ובאו אליה בזמן שרחצה בחצר ביתה וניסו להכריח אותה לשכב איתם. היא סירבה. הם איימו עליה שאם לא תתמסר להם הם יעלילו עליה כי שכבה עם נער - עבירת ניאוף שעונשה הוצאה להורג בסקילה. שושנה בטחה באלוהים שיעזור לה ועמדה בסירובה. הזקנים המאוכזבים מימשו את איומם והתלוננו נגדה. נערך לה משפט. שני הזקנים העידו עדות שקר, שראו אותה בוגדת. היא הורשעה ועמדה להיות מוצאת להורג.

בנקודה זאת, על פי הכתוב, אלוהים שלח את דניאל כדי להציל אותה. דניאל שהיה עדיין נער חקר את הזקנים בנפרד והוכיח סתירות בעדויותיהם לגבי למרגלות איזה סוג עץ בוצעה הבגידה, כביכול. אחד אמר שהבגידה בוצעה תחת עץ אלת המסטיק, ואילו השני טען כי ראה את האשה והנער שוכבים תחת האלון שושנה זוכתה, הזקנים לבסוף הוצאו להורג, ודניאל נחשב לצדיק גדול בעיני העם מאותו יום.

הסיפור שימש הזדמנות לציירים, בעיקר בתקופת הרנסנס והבארוק, לתאר מצב אירוטי של אישה תמימה ואצילה המתכוננת להתרחץ בתוספת הדרמה של זרים "מכובדים" המנסים לחלל את כבודה. בחלק מהציורים אנו רואים ציור של שני זקנים שטופי זימה מפתיעים אישה רוחצת ומטרידים אותה מינית. או ציור אירוטי של אישה מתרחצת כביכול לבדה כאשר אנו רואים או מבינים שעיניים זרות עוקבות אחריה. בין הציירים הנודעים שציירו את הארוע היו גם רובנס, רמברנדט, ואן אייק, טינטורטו ווורונזה.

הגרסה של ארטמיסיה ג'נטילסקי מיוחדת בכך שכאן מדובר בציירת ולא בצייר - דבר נדיר למדי במאה ה-17.

מעשה שושנה מופיע אצל חכמי ישראל מאוחרים בשינוי גרסאות, בספר יוסיפון ואצל הרמב"ן.

[עריכה] דניאל, בל והדרקון

בל והדרקון או, כפי שתורגם לעברית בשנות השלושים, בל והתנין הוא תוספת לספר דניאל המצויה בכתבי הקודש הנוצריים הביבליה, כפרק י"ד של הספר.

דניאל בפרק זה הוא יועצו של מלך בבל, ולפי גרסה אחרת של כורש. הבבלים עובדים את האל בל, מקריבים לו מאכל ומשקה ומאמינים שהאל אוכל את הכל. דניאל מתערב עם המלך, על חייו הוא, כי יצליח להוכיח שבל האל לא אוכל ולא שותה. לפי בקשת דניאל ננעל היכל בל בלילה על מנעול ובריח, כאשר האוכל והשתיה מונחים לפני הפסל. כוהני הבל מתגנבים בלילה אל המקדש, דרך דלתות נסתרות, זוללים את כל הערוך לבל ושותים את היין. אלא מאי? דניאל החכם שופך בחשכה אפר על רצפת ההיכל, ובבוקר מוכח פשעם באמצעות העקבות שהותירו באפר. הכוהנים מגורשים והמלך מתיר לדניאל לנתץ את פסל בל.

בהמשך עובדים תושבי בבל לדרקון. דניאל מבטיח למלך כי יהרוג את הדרקון מבלי שיגע בו. הוא מכין לדרקון מאכל מזפת בלולה בחֵלֵב ושיער. הדרקון נחנק ומת, כרסו מתבקעת. הבבלים מתעצבנים ומתלוננים כי המלך מתייהד. המלך, כצעד הגנתי, משליך את דניאל לגוב האריות. אלוהים עושה נס, שולח את חבקוק ומציל את דניאל. המלך מוציא את דניאל מהבור ומשליך את חורשי רעתו לבור.

מעשה בל והתנין ידוע במדרש ומופיע למשל, בשינוי גרסאות, בבראשית רבה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הוספות לספר דניאל (כולל הטקסט המלא) באתר דעת
• מעשה שושנה בגרסת המלך ג'יימס
• מעשה בל והדרקון בגרסת המלך ג'יימס
• מאמר על שושנה הכולל קישורים לטקסט המלא של הספרים החיצוניים ולמאמרים אודותם (אנגלית)
• מאמר על בל והדרקון הכולל קישורים לטקסט המלא של הספרים החיצוניים ולמאמרים אודותם (אנגלית)
• הערך על סיפור שושנה באנציקלופדיה היהודית
• הערך על בל והדרקון באנציקלופדיה היהודית
• מאמר על שושנה והזקנים באתר iwoman
• מאמר ניתוח של הספר