תאוריית ההוגנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוריית ההוגנות הינה תאוריית תהליך של הנעה לעבודה, שפותחה על-ידי ג' אדאמס. תאוריה זו מבוססת על הרעיונות של דיסוננס קוגניטיבי ותורת החליפין.
התאוריה מניחה כי האדם הינו רציונלי, ושופט את מעשיו על-פי מדידה אנוכית של יחסי שוק. כלומר, האדם מבדיל בין תשומות (השקעות, עלות), שהן כל מה שהאדם משקיע בעבודתו (זמן, מאמץ, השכלה, נסיון, כישורים וכו'), לבין תפוקות (תגמול, תועלת), שהן כל מה שהאדם מקבל בתמורה (שכר, קידום, הערכה וכו').
הפרדה מוחלטת זו של הקיום האנושי לשני תחומים נפרדים הינה נגזרת של הצורך האנושי לתפקד בעולם בו מתקיימת מערכת תחרותית, ועל כן ערכן של התפוקות והתשומות נקבע על פי ההערכים הניתנים להן בחברה הנגישה לאדם.
הוגנות, על פי תאוריה זו, הינה המצב בו היחס בין תפוקות האדם לתשומותיו שווה לזה של אדם אחר, כמתואר בנוסחה:
תפוקות האדם תפוקות האחר ----------- = ----------- תשומות האדם תשומות האחר
בעת ביצוע ההשוואה האדם יוצר שתי משוואות סובייקטיביות של עלות-תועלת, האחת עבורו והשנייה עבור אדם אחר כלשהו. למרות הסובייקטיביות הרבה בהשוואות מסוג זה, הן מהוות את המציאות עבור האדם.
כעת האדם מבצע הערכה האם היחס שלו הוא זהה או קרוב ליחס שהתקבל עבור האדם השני. אם היחסים דומים אזי המצב מבחינתו אינו דורש תיקון. אולם, אם המצב אינו כך - עלולה להיווצר תחושה של חוסר הוגנות.
עד שתוחזר הרגשת ההוגנות האדם סובל ממתח נפשי, וככל שהמתח גדול יותר עולה המוטיבציה לפתור מתח זה. הפתרון הוא בפעולה שעשויה להחזיר את ההוגנות לסיטואציה.
אדמס מונה שש אפשרויות בסיסיות בהן יכול האדם לבחור:
- שינוי התשומות, על מנת שיתאימו לתפוקות.
- ניסיון לשנות את התפוקות, על מנת שיתאימו לתשומות. תהליך זה הינו מורכב יותר שכן התפוקות אינן תלויות בו באופן ישיר.
- שינוי התפיסה של העצמי - שינוי ההערכה הכמותית של התפוקות או התשומות של האדם עצמו.
- שינוי תפיסת האחר המשווה - שינוי ההערכה הכמותית של התפוקות או התשומות של האדם האחר.
- החלפת ה"אחר" הלא מתאים ב"אחר" מתאים.
- עזיבת הסיטואציה.
בחירת אחת או יותר מששת אפשרויות פעולה אלה תחזיר את הרגשת ההוגנות ותפוגג את המתח. כל עוד אין הוגנות, קיים מצב של תשלום חסר, בו יחס העלות-תועלת נוטה לרעת האדם, או מצב של תשלום יתר, בו הוא נוטה לטובת האדם. בעוד מחקרים רבים תומכים בתוקפה של התאוריה עבור תשלום חסר, תוצאותיהם אינן ברורות בנוגע לתשלום יתר.
