שריון שרשראות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שריון שרשאות הוא סוג של שריון גוף המורכבת מטבעות מתכת קטנות המחוברות זו לזו. שריון הקשקשים היה כבד למדי ושקל בין 10 ל-20 קילו. הוא הצליח להדוף מכות אלכסוניות ולחצים שנורו ממרחק רב, אך לא היה ביכולתו להגן על הלוחם בפני חנית או חרב כבדה. על מנת להתגבר על הקושי הזה, האריסטוקרטים הבכירים השתמשו בשריון שרשראות מסומרר שהיה חזק בהרבה. למרות מגרעותיו, שריון זה היה פופולרי מאוד לאורך ימי הביניים בזכות גמישותו הרבה.

[עריכה] היסטוריה

שריון 2-8 הסוג החזק ביותר השוו לשני הסוגים האחרים

שריון מסוג של 6-1

שריון מסוג של 1-4, הסוג הנפוץ ביותר

שריון השרשאות הומצא באמצע האלף הראשון לפנה"ס, אך לא ידוע איפה השתמשו בו לראשונה. יתכן שהוא הומצא ביפן ובאירופה באופן עצמאי. הממצאים הארכיאולוגיים הראשונים הם מ"קורגאנים" - תלי קבורה של הסקיתים מהמאה ה-5 לפנה"ס. אחרי הפלישה לגאליה השריון הגיע גם לאימפריה רומית והיא השתמשה בו למיגון חילות העזר. השריון היה פופולרי מאוד במהלך ימי הביניים והגיע לשיא השימוש במהלך המאה ה-13. אחרי המאה ה-13 הוא נזנח בהדרגה לטובת שריון הלוחות הטוב ממנו בהרבה. למרות הופעתו של שריון הלוחות, הלוחמים העניים שלא היו יכולים לממן את שריון הלוחיות השתמשו בשריון זה. להגנה טובה יותר, לבשו את שריון השרשראות מתחת לשריון הלוחות, במיוחד מתחת למפרקים, קסדה וצוואר

[עריכה] ייצור

היו מספר שיטות לחיבור הטבעות יחד. השיטה הנפוצה ביותר הייתה 1-4 כלומר, חיבור של טבעת אחת לארבע שכנותיה. כמובן שככל שמספר הטבעות המחוברות יחדיו גדול יותר, כך השריון חזק יותר, אך זה מעלה את משקלו ואת מחירו. חיבור 1-6 (טבעת אחת המחוברת לשש טבעות אחרות) היה נדיר למדי. שריון השרשראות היה נפוץ גם במזרח הרחוק, במיוחד ביפן. במזרח התיכון שריון השרשראות שובץ בלוחות מתכת גדולות בין הטבעות, במיוחד באזור החזה.