שער וורן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער וורן (בור 30 בסקר בורות המים של וורן)- שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.
השער היה הצפוני מבין ארבעת השערים בכותל המערבי ההֶרודיָני. השער היה קרוב למפלס הרחוב שעבר לאורך הכותל המערבי. השער היה (כנראה) מוגבה מעט מהרחוב עצמו על ידי במת מדרגות שהייתה נקראת "כיכר". עדיין, היה הפרש גובה בין השער לבין מפלס רחבת הר הבית. לכן, מאחורי השער עלו גרמי מדרגות אל עבר רצפת הר הבית. המדרגות נבנו בתוך מעבר נסתר שנבנה בצורת "ר".
עקב סתימת השער, חלל המדרגות בטל משימושו המקורי ומי גשמים הצטברו בו. לכן חלל זה נודע כ"בור מים"- הוא לא נבנה לשם כך אבל שימש כבור מים בפועל. "חדר מדרגות" זה ידוע כ-"בור 30" בסקר בורות המים של צ'ארלס וורן. השער השתמר בצורה מרשימה וניתן לראותו במנהרות הכותל.
בתקופה המוסלמית הקדומה שימש חלל השער כבית כנסת, והוא נזכר במקורות ישנים כ"בית-כנסת המערה". כשכבשו הצלבנים את העיר במסע הצלב הראשון (1099) הם הרגו את בני הקהילה היהודית, הרסו את בית הכנסת והפכו אותו לבור מים.
השער היה סתום שנים רבות. הוא נפתח בחשאי מחדש באוגוסט 1981 על ידי הרב מאיר יהודה גץ ומעלה המדרגות נתגלתה מאחוריו. לאחר זמן קצר הדבר נתגלה על ידי שומרי המקום ונסתם השער מחדש באמצעות בטון.
השער נקרא על שם הארכיאולוג צ'ארלס וורן שגילה את השער מחדש במאה ה-19.
