שוטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השוטון (Flagellum) הוא התארכות של קרום התא, הכולל כפולות של מיקרוטובולי מקבילים באורך 55 מיקרומטר. בבני אדם משמש השוטון לתנועת הזרע.
השוטון הוא איבר דמוי שוט אשר אורגניזמים חד-תאיים רבים, וכמה רב-תאיים, משתמשים בו לתנועה. השם הוא שם כולל לשלושה מבנים שונים, המצויים בכל אחת מהממלכות העיקריות בעולם הטבע. בחיידקים אמיתיים השוטון ומקטעים סליליים מסתובבים כמו בורג. בחיידקים קדומים המנגנון דומה, אך מכיל הבדלים רבים ולכן חושבים שאינו הומולוגי. בחיידקים איקריוטיים השוטון הוא מנגנון מורכב של הרחבות תאיות לכיוונים שונים. אלה נקראית לעיתים סיליה (cilia) או אונדוליפודיה (undulipodia) על מנת להדגיש את השוני.
[עריכה] השוטון בחיידקים אמיתיים
בחיידקים אמיתיים מורכב השוטון מהחלבון flagellin ובנוי מצינור בעובי 20 ננומטר. השוטון הוא בעל מבנה סלילי, והוא מתעקל בחדות ליד החיבור לדופן התא. סיבוב השוטון מתבצע על-ידי מנוע חלבוני, המעוגן לממברנה בנקודת החיבור של השוטון. תנועת ה"מנוע" מתאפשרת באמצעות מעבר פרוטונים (יונים חיוביים של מימן) דרך דופן תא החיידק. אצל חיידקי הויבריו מונע המנוע על-ידי גרדיאנט של נתרן. מהירות הסיבוב המתקבלת נעה בין 6,000 ל-17,000 סיבובים לדקה ללא שוטון, ועם שוטון כ-200 עד 1000 סיבובים לדקה.
בחיידקים האמיתיים מסוגלים מרכיבי השוטון להרכיב שוטון באופן ספונטני, ללא אנזימים נוספים. בנייה הדרגתית של השוטון מתבצעת על-ידי הוספת יחידות בקצהו.
מספר השוטונים והסידור היחסי שלהם משתנה בין מינים שונים של חיידקים. חיידקים בעלי שוטון בודד נקראים Monotrichous וחיידקים בעלי מספר שוטונים - Lophotrichous. בחיידקים מסוימים קיים שוטון אחד מכל צד, תכונה המאפשרת להם כיוון לשני צדדים (אצל חיידקים אלה שוטון אחד פעיל בכל זמן נתון והם נקראים Amphitrichous. חיידקים ששוטוניהם מכוונים לכל הכיוונים קרויים Peritrichous.
