שארג'ה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארג'ה (א-שארקה) (ערבית الشارقة ) היא אמירות המשתרעת לאורך כ-16 ק"מ על חוף המפרץ הפרסי באיחוד האמירויות הערביות ולאורך כ-80 ק"מ בעומק היבשה. שטחה של האמירות 2,600 קמ"ר. אוכלוסיתה מונה 636,000 נפש (2003).
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור
שארג'ה היא האמירות השלישית בגודלה באיחוד האמירויות הערביות והיחידה המשתרעת לחופי המפרץ הפרסי ומפרץ עומן גם יחד. שליט שארג'ה הוא הוד רוממותו שיך ד"ר סולטן אל-קסימי, אמיר שארג'ה, החבר במועצה העליונה של איחוד האמירויות הערביות.
בנוסף, שארג'ה מחזיקה אף בשלוש מובלעות על החוף המזרחי של מפרץ עומן ושמן: קלבה, חור פאקאן, ודיבה אל-חוסן. שטחה הכולל של האמירות הוא 2,590 קמ"ר, המהווה 3.3% משטחן הכולל של אמירויות המפרץ, להוציא את האיים.
בעיר הבירה, שארג'ה, על חופי המפרץ הפרסי, 519,000 תושבים (2003). בעיר בנייני מנהל ומסחר יחד עם מיזמים תרבותיים מסורתיים, כולל מספר מוזיאונים. נקודות ציון העיקריות בעיר כוללות שני שווקים מקורים המעוצבים בסגנון מוסלמי; מספר גנים ציבוריים וגני שעשועים כגון גן השעשועים אל-גזירה. העיר ידועה גם במסגדיה היפים. בעיר נמל מכולות גדול.
אמירות שארג'ה נחשבת לבירת התרבות של אמירויות המפרץ. בעיר שוכן מטה איחוד הסופרים והמוציאים לאור של איחוד האמירויות. במרכז התערוכות, אקספו, של שארג'ה, נערך מדי שנה יריד ספרים גדול[1] שבו נוטל החלק באופן אישי אמיר שארג'ה. בשארג'ה נמל תעופה בינלאומי ונמל ים, פורט חאליד. בשטח האמירות אף מספר נווי מדבר, המפורסם בהם הוא דאיד ובו גידולי ירקות ופירות . חורפאקאן הוא הנמל המזרחי של שארג'ה. האי אבו נואיר שייך אף הוא לשארג'ה. שארג'ה אף טוענת לבעלות על האי אבו מוסא המוחזק על ידי אירן. על האי אבו מוסא התגלה בשנת 1971 שדה הנפט מובראק, אשר הכניס לאמירות הון רב עד שיבש.[2] לשארג'ה אף שדות גז גדולים על חופיה, המהווים מקור הכנסה משמעותי לתקציב המדינה.
לשארג'ה מובלעת בלב עומן בשם אזור מדחה. לעיר שארג'ה ברית תאומות עם דובאי ואג'מאן (שתיהן אמירויות שכנות, משני עברי הגבול) ולמעשה מהוות יחד אזור אורבני רציף. שארג'ה מרוחקת כ-170 ק"מ מבירת האמירויות אבו דאבי.
[עריכה] היסטוריה
היסטורית, שארג'ה הייתה אחת הערים העשירות באזור המפרץ עם התיישבות מתועדת לאורך כ-5,000 שנה. בתחילת המאה השמונה-עשרה, חמולת קאסים (משבט הואלה) התיישבה בשארג'ה ובשנת 1727 לערך, הכריזה על עצמאותה.
ב-8 בינואר 1829 שיך סולטן הראשון חתם על אמנה ימית כללית עם האימפריה הבריטית והפך לבן-חסותה של בריטניה כדי למנוע מן השלטון העותומני להשתלט על המדינה. בדומה לארבע משכנותיה: אג'מאן, דובאי, ראס אל חיימא ואום אל-קייוואן, מיקומה של שארג'ה על נתיב המסחר להודו העלה את חשיבותה בעיני הבריטים והם כיבדו את שליטתה במטח כבוד, כאות למעמדו (אף אם היה זה מטח של שלוש יריות בלבד, מתוך מקסימום של 21 יריות).
ב-2 בדצמבר 1971 הצטרף אמיר שארג'ה, שייך חאליד השלישי, לאיחוד האמירויות הערביות.
רשימת שליטיה ההיסטוריים של שארג'ה:
- 1727 (לערך) -1777 שייך ראשיד איבן מאטאר איבן רחמן אל-קאסימי
- 1777-1803 שייך סאקר הראשון איבן סאקר אל-קאסימי
- 1803-1840שייך סאקר איבן סולטן אל-קאסימי
- 1840-1866 שייך סולטן הראשון איבן סאקר אל-קאסימי (בפעם השניה)
- 1866- 14 באפריל 1868 שייך חאליד הראשון איבן סולאן אל-קאסימי (נפטר 1866)
- 14 באפריל 1868 – מרץ 1883 שייך סאלים איבן סולטן אל-קאסימי (נפטר 1919) – החל משנת 1859 שלט יחד עם:
- 1869-1871 שייך איברהים איבן סולטן אל-קאסימי
- 1883-1914 שייך סאקר השני איבן חאליד אל-קאסימי
- 13 באפריל 1914 – 21 בנובמבר 1924 – שייך חאליד השני איבן אחמד אל-קאסימי
- 21 בנובמבר 1924 -1951 שייך סולטן השני איבן סאקר אל-קאסימי (נפטר 1951)
- 1951 - 24 ביוני 1965 שייך סאקר השלישי איבן סולטן אל-קאסימי (נולד 1925 – נפטר 1993)
- 24 ביוני 1965 – 24 בינואר 1972 שייך חאליד השלישי איבן מוחמד אל-קאסימי (נולד 1931 – נפטר 1972)
- 25 בינואר 1972 – 1972 שייך סאקר איבן מוחמד אל-קאסימי (בפועל)
- 1972 – 17 ביוני 1987 שייך ד"ר סולטן השלישי איבן מוחמד אל-קאסימי (נולד 1939)
- 17 ביוני 1987 – 23 ביוני 1987 שייך עבד אל עזיז איבן מוחמד אל-קאסימי (נולד 1937 – נפטר 2004)
- 23 ביוני 1987 - 1987 שייך ד"ר סולטן השלישי איבן מוחמד אל-קאסימי (בפעם השניה)
[עריכה] ספורט
איצטדיון התאחדות הקריקט של שארג'ה אירח כמעט 200 משחקי קריקט בינלאומיים, בני יום אחד, וארבעה מערכות של משחקים בני ארבעה ימים (test matches). זהו איצטדיון הקריקט המרכזי באיחוד האמירויות.
==קלבא (חוואר קלבא) קלבא היא עיר בשארג'ה, הגדלה במהירות על חופה המזרחי של איחוד האמירויות הערביות. מיקומה הוא כ-8 ק"מ מפוג'יירה, על גבולן של האמירות עם עומן. ניתן להגיע לקלבא בכביש מפוג'יירה ומן העיר הטה במרחק 40 ק"מ, דרך נמלי הים בפוג'יירה ובקור קלבא ודרך נמל התעופה של פוג'יירה. קלבא ידועה בזכות הלגונה הנמצאת בה ויער המנגרובים המקיף אותה. בעיר מבצרים עתיקים ומעיין מים חמים בואדי הלו. בשנת 1903 ישות קטנה בשם קלבא, על שם העיר, קיבלה עצמאות דה-פאקטו משארג'ה. ב-8 בדצמבר 1936 היא הוכרה על ידי בריטניה. בשנת 1952 היא שבה והייתה לחלק מאמירות שארג'ה.
