רפי לביא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפי לביא (1933, תל אביב), צייר, מורה לאמנות, מבקר ת"קים של מוסיקה קלאסית בעיתון "עכבר העיר" ומבקר האמנות לשעבר בעיתון "העיר".
לביא מצביע על מספר מורים מהם ינק את תפיסתו האמנותית: אריה ארוך ואביבה אורי.
בתערוכה החשובה שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1986 באצירתה של שרה בריטברג-סמל ושנקראה "דלות החומר", קבעה סמל את יצירתו של לביא כעוסקת ב"דלות החומר", היינו מינימאליזם טהור ומתריס, הקם כנגד אמנים כדוגמת זריצקי וחבורתו.
בשנת 1999, עם יציאתו של לביא לגימלאות מהוראה במדרשה לאמנות, הקדישה המדרשה את גיליון "המדרשה" מספר 2 לכבודו של לביא. בין המשתתפים בגיליון: העיתונאי אדם ברוך, הקריקטוריסט דודו גבע, הציירת תמר גטר, הצייר דוד גינתון, הצייר ומחליפו בתפקיד יאיר גרבוז, הצייר משה גרשוני, הציירת והמשוררת נורית דוד, הצלמת מיכל היימן, המשורר מאיר ויזלטיר, האמנית מיכל נאמן והאוצר יונה פישר.
בשנת 2002 ערך מוזיאון ישראל רטרוספקטיבה מרשימה אשר סקרה את כל הקריירה של לביא, באצירתה של שרית שפירא. התערוכה לוותה בקטלוג מרשים לא פחות אותו עיצב מיכאל גורדון.
בשנת 2005 ערך לביא תערוכת יחיד בגלריה גבעון שנקראה: "ערבי - שפם סגול", ושסיכמה את עבודתו של האמן בשנתיים מאז התערוכה הגדולה במוזיאון ישראל. באותה שנה עבר האמן דירה, ובצעד מפתיע תרם את אוסף האמנות הישראלית העשיר שלו להמשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד איחוד.
