רכס טיטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכס טיטון (באנגלית: Teton Range) הוא רכס הרים קטן יחסית הממוקם בצפון אמריקה, ומהווה שלוחה של הרי הרוקי. הרכס עובר בצד של מדינת ויומינג בגבולה עם איידהו, מעט דרומית לפארק הלאומי ילוסטון. הרי רכס טיטון, שפסגותיהם מכוסות בשלג במשך כל עונות השנה, משתרעים לאורך 65 קילומטרים ולרוחב 11 עד 15 קילומטרים. שתי הפסגות הגבוהות והעיקריות ברכס הן הר גרנד טיטון, שגובהו 4198 מטרים, והר מוראן שלמרגלותיו אגם ג'קסון, וגובהו 3842 מטרים. גובהן של עשר פסגות נוספות ברכס הוא יותר מ-3,660 מטרים מעל גובה פני הים. רוב שטחו של הרכס נמצא בתחומי הפארק הלאומי גרנד טיטון.
שמו של הרכס (במקור - "שלושת הטיטונים" Three Tetons Range), ניתן לו על ידי צידים צרפתים מקנדה, שתיארו את ההרים בסלנג צרפתי כחזה נשי.
תהליך בניית הרי טיטון, המכונה "אורוגנזת לאראמיד", החל בהתרוממות קרקע בצפון-מערב ארצות הברית לפני כ-70 מיליון שנים, תהליך שהביא לבסוף ליצירת הרי הרוקי. תהליך זה ביטל את נתיב המים המערבי של הקרטיקון ויצר מערכת העתקים שלאורכן התרוממו הרמות של צפון אמריקה. סחופת , תוצר בלאי של האזורים שהתרוממו, מילאה אזורים נמוכים, כמו עמק ג'קסון, בעוד שהעתקים הפוכים יצרו את החלק הראשון של רכס טיטון, בתקופת האיאוקן. התפרצויות וולקניות עזות בתקופת האיאוקן באזור ילוסטון, יחד עם התפרצויות געשיות מאוחרות יותר באזור זה, מהפליסטוקן, הביאו ליצירת שכבות עבות של סלעי משקע וולקניים בעמקים בסביבה.
רכס טיטון החל לגדול לאורך מערכת ההעתקים שכיוונה צפון דרום בתקופת המיוקן לפני 9 מיליון שנים. אז, החל בתקופת הפליוקן, כיסה אגם טיווינוט לסירוגין את עמק ג'קסון והשאיר משקעים עבים של קרקעית האגם. האגם כבר היה יבש כשסדרה של תקופות קרח בתקופת הפליסטוקן גרמו להופעת קרחונים גדולים ברכס טיטון וברכסים אחרים. בזמן תקופת הקרח הקרה ביותר התלכדו כל הקרחונים כחלק מ"מעטה הקרח הקנדי". הקרחונים סחפו אתם את כל הקרקע מעמק ג'קסון ומהעמקים הסמוכים. קרחונים בתקופות הקרח שבאו אחר־כך ושהיו קרות פחות, תיקנו את הנזק חלקית כשיצרו קרקע בצורת מורינות.
[עריכה] גלריית תמונות
 אסם במרכז הפארק הלאומי גרנד טיטון. מאחור: הרכס. |
 מבט מרחוק על הרכס |
 הרכס כפי שהוא נראה בקיץ |
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרנד טיטון |
