רינופריניים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רינופריניים | ||
|---|---|---|
 |
||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | דו חיים | |
| סדרה: | חסרי זנב | |
| תת־סדרה: | מזובטרכיה | |
| על־משפחה: | Pipoidea | |
| משפחה: | רינופריניים | |
| סוג: | Rhinophrynus | |
| מין: | R. dorsalis | |
| שם מדעי | ||
 Rhinophrynidae |
||
|
||
| תחום תפוצה | ||
 |
||
רינופריניים (בלטינית: Rhinophrynidae) היא משפחה בסדרת חסרי הזנב. היא מכילה סוג אחד בלבד, Rhinophrynus, המכיל מין אחד בלבד גם הוא, R. dorsalis. מין זה נפוץ בטקסס, במקסיקו, בגואטמלה, בהונדורס, באל סלוודור, בניקרגואה ובקוסטה ריקה. במקומות אלו תפוצתו גדולה, והוא בעל יכולת הסתגלות למגוון של בתי גידול. מסיבות אלו, החשש להיכחדות הוגדר כנמוך על ידי ארגון IUCN.
[עריכה] מאפיינים
גודלם של הרינופריניים הוא 8 סנטימטרים בממוצע, ולרוב יש על גופם הנפוח נקודות אדומות. בנוסף, לאורך גבם ועד לסנטרם עובר פס אדום. רגליהם קצרות, וראשם חד וקטן. לרינופריניים קיימת תוספת דמויית את על כפות הרגליים, שעוזרת לרגליהם החזקות בחפירה באדמה. עיניהם קטנות יחסית, ואוזניהם אינן גלויות.
[עריכה] אקולוגיה והתנהגות
הרינופריים הם חסרי זנב חופרים, והם מבלים את מרבית חייהם מתחת לאדמה. אחרי תקופה של גשמים, הם יוצאים מהמחילות ומטילים את ביציהם במקווה מים. לשם כך, הם אף יגמעו מרחק של 1.6 קילומטר על מנת למצוא מקור מים מתאים. מכיוון שתקופת הגשמים אינה ניתנת לחיזוי, משום שהיא אינה מתרחשת בזמנים קבועים, הנקבות תקרקרנה לזכרים לאחר הגשמים, ואז הם יזדווגו, ללא תלות בזמן בשנה. ברגע שהגשמים יתייבשו, הם יחפרו באדמה בעזרת רגליהם הקצרות. שלבי הביצה והראשן קצרים יחסית- הביצה בוקעת תוך ימים ספורים; הראשן מתפתח לחסר-זנב בוגר לאחר חודש עד שלושה חודשים. הקרקור שלהם חזק, הטון שלו נמוך. בזמן הקרקור הגוף של הרינופריים מתנפח.
