רחל בוימוול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל בּוֹימְווֹל, סופרת יידיש, משוררת ומתרגמת. כתבה גם בלשון הרוסית. נולדה באודסה, אוקראינה, בשנת 1914.
רחל בוימוול היא בתו של יהודה-ליב בוימוול, שחקן מנהל תיאטרון ומחבר אופרות. הוא נרצח בפוגרום, בשנת 1920, בעת סיבוב הופעות עם הלהקה היהודית שלו. רחל גדלה בבית ספוג ערכי תרבות, יהודיים וכלליים, שדיברו בו יידיש ורוסית.
שיריה הראשונים של רחל בוימוול נדפסו בירחון הנוער הקומוניסטי, הקומסומול, ביידיש, "פיאנער", שיצא לאור במוסקבה בשנות העשרים הראשונות. היא הייתה אז ילדה בת תשע, אבל אמה התעקשה לרשום את השירים הללו ולפרסמם.
בעת מלחמת העולם השניה, נדדה רחל בוימוול עם משפחתה מזרחה, ומצאה מחסה בטשקנט, אוזבקיסטן. עם תום המלחמה שבה לרוסיה, והשתקעה במוסקבה. שם כתבה שירים, שירים לילדים, סיפורים ומעשיות. היא עצמה תרגמה את יצירותיה מיידיש לרוסית, וספריה, כעשרים במספר, נדפסו בשתי הלשונות. בשנת 1971 עלתה רחל בוימוול לישראל, והשתקעה עם משפחתה בירושלים.
כתיבתה בכל הסוגות היא מלאת דמיון, חריפת ביטוי, רעננה ומגובשת. ספריה עוררו עניין בין הקוראים הרוסיים, ושנים עשר מהם נדפסו במשך השנים. משיריה תורגמו לעברית שירים בודדים, בידי אוריאל אופק, אברהם שלונסקי ושמואל יזרעאלי. שניים מספריה גם תורגמו נדפסו בעברית.
[עריכה] ספריה של רחל בוימוול בעברית:
- חמישים אגדה ואגדה, תרגם שלמה אבן-שושן, ציירה מיכל אפרת, הקיבוץ המאוחד, 1973.
- שירי זמנים שונים, תרגום: כמה מתרגמים, הביא לדפוס שלמה אבן-שושן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1989.
