רודולף ורבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רודולף ורבה (11 בספטמבר 1924 - 26 במרץ 2006) פרופסור לפרמקולוגיה. אחד מהבורחים ממחנה ההשמדה אושוויץ, והראשון שדיווח לעולם המערבי על מעשי הזוועה של הנאצים במחנה.

ורבה נולד בשם ולטר רוזנברג בשנת 1924 בעיירה טופולצ'ני שבסלובקיה. בשנת 1942 גורש למיידנק ומשם הועבר לאושוויץ. באושוויץ הוא היה במחנה בירקנאו, שם עבד ב"קנדה" - המקום בו מוינו חפציהם של הקורבנות שהגיעו ואוחסנו לצורך העברתם לממשלה הגרמנית. מספר האסיר שלו היה 44070.

[עריכה] הבריחה מאושוויץ

בתחילת שנת 1944 הבחין ורבה בהכנות ותכונה רבה. הוא שמע את אחד השומרים השתויים פולט אמירה על כך שהוא מצפה בקוצר רוח לבואו של "הסלאמי ההונגרי". ורבה החליט לברוח כדי "להזהיר את ההונגרים, לקומם אותם".

בערב פסח 7 באפריל 1944, נכנסו ורבה וחברו אלפרד וצלר (אסיר מספר 29162), לבור שהכינו מראש. הבור כוסה בחומרים שונים, וחבריהם של ורבה ושותפו אף דאגו לשפוך על הבור טרפנטין כדי שכלבי הצייד של הנאצים לא ימצאו אותם. ורבה וחברו ידעו כי הנאצים מחפשים את הנעדרים כשלושה ימים, ולאחר מכן נוטשים את החיפושים. לכן ב-11 באפריל הצליחו השניים לברוח מהמחנה, ולאחר מסע מפרך ומסוכן שנמשך 11 יום, הם הגיעו לברטיסלבה שבסלובקיה, שם פגשו את הנהגת הקהילה היהודית (שכונתה "קבוצת העבודה").

[עריכה] הפרוטוקולים של אושוויץ

השניים הופרדו ותוחקרו על ידי ראשי הקהילה, שרשמו מפיהם את מה שכונה לאחר מכן "דו"ח אושוויץ" או "הפרוטוקולים של אושוויץ". הדוחות יצאו מסלובקיה, ולפי ורבה הגיעו לידי ממשלות הברית כבר בחודש יוני 1944.

בדו"ח זה תוארו דרכי השמדת היהודים באושוויץ והודגש מספרם הרב של הנרצחים. בנוסף, הזהיר הדו"ח שהגרמנים מתכננים לשלוח למחנה את 800 אלף יהודי הונגריה. המידע התבסס על שיחת שומרים ששמע ורבה ובה דובר על "מיליון יחידות" הצפויות להגיע למחנה. האזהרה בדו"ח התאמתה זמן קצר לאחר מכן, כשהתחיל משלוח יהודי הונגריה לאושוויץ. מחברי הדו"ח קראו לבעלות הברית להפציץ את אושוויץ, ובכך לעכב ולא לאפשר את המשך את הטבח השיטתי ביהודים.

[עריכה] תגובות בעלות הברית לפרוטוקולים

הדו"ח שכתבו ורבה ווצלר הופץ במספר עותקים, בתקווה שיגיע לידי בעלות הברית. ב-16 ביוני 1944 הגיע עותק של הדו"ח למשרד החוץ האמריקאי. יומיים אחר-כך שודרו פרטים ראשונים מהדו"ח ב-BBC. ואולם, בעלות הברית בחרו להתעלם מקריאתם של מחברי הדו"ח להפציץ את אושוויץ, והשמדת היהודים במחנה נמשכה. מעל 1.7 מיליון איש הושמדו באושוויץ עד לקיץ 1944, כ-90% מהם היו יהודים.

[עריכה] לאחר פרסום הפרוטוקולים

לאחר פרסום הדו"ח הצטרף ורבה לפרטיזנים הצ'כוסלובקים ונלחם עד תום המלחמת העולם השנייה תחת פיקודו של מילן אוהר. הוא עוטר במדלית הגבורה הצ'כוסלובקית, וצורף למסדר ההתקוממות הלאומי ולמסדר הלוחמים הראוים לשבח. לאחר המלחמה הוא למד כימיה בפראג וסיים לימודי דוקטורט בשנת 1951.

רודולף ורבה בשנת 1946

ורבה ברח מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית בשנת 1958, עלה לישראל ועבד כשנתיים במכון הביולוגי בבית דגן. לאחר מכן בחר לעבוד בלונדון, עבר לבוסטון, ולבסוף התמנה לפרופסור לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה הבריטית שבונקובר, קנדה. ורבה פרסם את סיפור בריחתו מאושוויץ בספרו "איני יכול לסלוח" בשנת 1963. בספרו הוא מציין כי למרות שתוכן הדו"ח אותו כתב עם אלפרד וצלר בסוף אפריל 1944 היה בידי ההנהגות היהודית בסלובקיה ובהונגריה (שישראל קסטנר עמד בראשה) כבר בראשית מאי 1944, לפני תחילת הגירושים המאסיביים מהונגריה, לא הופץ המידע בקרב המועמדים להשמדה. הוא סבר כי שבירת סוד מחנה אושוויץ הייתה מונעת השמדתם של יהודים רבים.

דו"ח ורבה-וצלר, כמו גם איזכור זכרונותיו של ורבה, לא הוצגו בספרי הלימוד בשפה העברית עד שנת 1998 - דהיינו משך 35 שנה מיום פרסום זכרונותיו. ספרו הובא לפרסום בשפה עברית רק בשנת 1998 תחת הכותרת "ברחתי מאושוויץ". הפרסום לא נעשה על ידי היסטוריוני השואה בישראל אלא על ידי שני אנשי חינוך (פרופ' רות לין ומר יהושוע בן עמי).

ורבה היה פרופסור לרוקחות באוניברסיטת קולומביה הבריטית שבקנדה. הרבה להעיד במשפטים נגד פושעים נאצים. ורבה נפטר ב-26 במרץ 2006 בונקובר שבקנדה, והוא בן 82.

[עריכה] ראו גם:

[mms://vod4.haifa.ac.il/F/Education/sichot.wmv] קטע וידאו: דיון באוניברסיטת חיפה בדבר אי פרסום דו"ח ורבה ואיזכורו בספרי הלימוד בשפה העברית - בהשתתפות המתרגם, מר יהושע בן עמי, ד"ר מיכל שקד ופרופ' רות לין.

[עריכה] לקריאה נוספת

רודולף ורבה, 1998. ברחתי מאושוויץ, (תרגום: יהושוע וייס בן עמי ושלומית קדם), הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת זמורה ביתן.
רות לין, 2004, Escaping Auschwitz: A Culture of Forgetting הוצאת אוניברסיטת קורנל, איתקה, ניו יורק.
רות לין "הבריחה מאושוויץ: מדוע לא סיפרו לנו על כך בבית הספר?, תאוריה וביקורת 24, אביב 2004, עמ' 163 - 184.

Linn, Ruth (2001) Naked victims, dressed-up memory: The escape from Auschwitz and the Israeli historiography, Israel Studies Bulletin
Linn, Ruth (2003) Genocide and the politic of remembering: The nameless, the celebrated and the would be Holocaust heroes, Journal of Genocide Research