רוג'רו ליאונקוואלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רוג'רו ליאונקוואלו

רוג'רו ליאונקוואלו Ruggiero Leoncavallo ‏ (23 באפריל 1857 - 9 באוגוסט 1919) היה מלחין אופרות איטלקי.

לאונקוואלו היה ממייצגי זרם הוריזמו באופרה. אנשי זרם זה העדיפו לכתוב אופרות על נושאים ריאליים, השאובים מחיי יום-יום, מאשר עלילות המבוססות על אגדות, פיות, רוחות רפאים או אלים מיתולוגיים.

[עריכה] חייו

ליאונקאוואלו למד בקונסרבטוריון סן פייטרו א מאייֶלָה בעיר הולדתו, נאפולי. אחרי כמה שנות הוראה ונסיונות כושלים לזכות בהפקה של כמה אופרות, חזה בהצלחה העצומה של "אבירות כפרית" (קבאלריה רוסטיקנה) מאת מסקאני בשנת 1890 והזדרז להוציא מתחת ידיו להיט וריזמו משל עצמו, "ליצנים" (פאליאצ'י). עלילתה האופרה מבוססת על מקרה אמיתי, שאביו של לאונקוואלו, שהיה שופט, סיפר לו בילדותו. "ליצנים" עלתה על הבמה במילאנו בשנת 1892 וזכתה בהצלחה מיידית; כיום זו היצירה היחידה של ליאונקאוואלו ברפרטואר האופראי הסטנדרטי. נהוג להציגה באותו ערב עם "אבירות כפרית". האריה המפורסמת ביותר מתוכה, Vesti la giubba ("לבש את הגלימה"), נמצאת בסוף המערכה השנייה. הזמר אנריקו קארוזו הקליט אריה זו בתחילת המאה ה-20 והתקליט נמכר ביותר ממיליון עותקים. מספר שיא לאותה תקופה.

בשנה שלאחריה עלתה על הבמה במילאנו גם "אי מדיצ'י" שלו, אבל לא היא ולא "צ'אטרטון" (1896) - שתיהן יצירות מוקדמות - נשאו חן בעיני הקהל, ורק כאשר בוצעה "לה בוהם" בשנת 1897 בונציה זכה כשרונו להכרת הציבור. (שתי אריות הטנור מאופרה זו מושרות עדיין מדי פעם, בעיקר באיטליה, אבל האופרה של פוצ'יני, בעלת אותו שם ואותו נושא (אך בליברית טובה יותר), האפילה עליה מאז הצגת הבכורה שלה ב-1896. האופרות הבאות של ליאונקאוואלו היו "זאזה" (1900) (האופרה שבה הגישה ג'ראלדין פאראר את הופעת הפרידה המפורסמת שלה במטרופוליטן אופרה, ו"דר רולאנד" (1904). מאופרה זו אין עוד זכר כיום, אבל אריית הבריטון מזאזה עדיין מושרת כיום לעתים קרובות.

ליאונקאוואלו מת במונטקאטיני (טוסקאנה) בשנת 1919.

ליאונקאוואלו כתב את הליבריות לכל האופרות שלו. רבים רואים בו את גדול כותבי הליברית האיטלקים של תקופתו אחרי בויטו.

[עריכה] אופרות

פאליאצ'י (21 במאי 1892, תיאטרו דאל ורמה, מילאנו)
אי מדיצ'י (9 בנובמבר 1893, תיאטרו דאל ורמה, מילאנו (חלק ראשון בטרילוגיה "קרפוסקולום" - לא הושלמה)
צ'אטרטון (10 במרץ 1896, תיאטרו ארג'נטינה, רומא), גרסה מתוקנת של יצירה מ-1876)
לה בוהם (6 במאי 1897, תיאטרו לה פניצ'ה, ונציה)
זאזה (10 בנובמבר 1900, תיאטרו ליריקו, מילאנו)
דר רולנד פון ברלין(13 בדצמבר 1904, דויטשה אופר ברלין
מאיה (15 בינואר 1910, תיאטרו קוסטאנצי, רומא)
ליי זינגארי (16 בספטמבר 1910, היפודרום, לונדון
מימי פינסון (1913 תיאטרו מאסימו, פלרמו (גרסה מתוקנת של לה בוהם)
אדיפו רה (13 בדצמבר 1920, תיאטרון אופרה, שיקגו)