רוברטו בניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוברטו בניני (Roberto Benigni), (נולד ב-27 באוקטובר 1952) - שחקן ובמאי קולנוע איטלקי. נולד בחבל טוסקנה באיטליה.

תוכן עניינים 1 קריירה מוקדמת 2 שיתוף הפעולה עם הבמאי ג'ים ג'ארמוש 3 הקריירה באיטליה 4 החיים יפים 5 פעילות פוליטית 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] קריירה מוקדמת

בניני החל את הקריירה שלו בשנות השבעים כשחקן בסדרות טלוויזיה. כשחקן בסדרה הקומית "טלוואקה" הורד בניני מן המסך ביחד עם הסדרה לאחר ששר את ההמנון במילים המתייחסות לפעולות גופניות, ויצר מהומה תקשורתית. בשנת 1980, במהלך דיון בטלוויזיה, התייחס בניני אל האפיפיור יוחנן פאולוס השני באופן לא מנומס, ויצר מהומה נוספת.

בניני יצר סטנדרט חדש להתנהגותם של פוליטיקאים איטלקים, כאשר במהלך עצרת תמיכה במפלגה הקומוניסטית האיטלקית (בה הביע את תמיכתו) חיבק את מנהיג המפלגה אנריקו ברלינגר. הייתה זו סטייה מן הפרוטוקול הקפוא של התנהגות הפוליטיקאים האיטלקים, ונקודת שבר שממנה והלאה טרחו הפוליטיקאים האיטלקים להפגין גינונים "עממיים" יותר.

[עריכה] שיתוף הפעולה עם הבמאי ג'ים ג'ארמוש

בניני "התגלה" לקהל הצופים שמחוץ לאיטליה, בסרטו של הבמאי העצמאי האמריקני ג'ים ג'ארמוש, "נרדפי החוק" (Down by Law). בסרט זה שיחק בניני אסיר, המושלך לתא בבית כלא בעוון רצח של אדם באמצעות כדור ביליארד. בבית הסוהר הוא מוצא את עצמו עם שני בריונים קשוחים, בגילומם של טום וייטס (זמר רוק), המשחק אדם שנדון למאסר על שנתפס נוהג במכונית כאשר בתא המטען מצויה גופה, וג'ון לוריא (מוזיקאי הג'אז), המשחק סרסור שהופלל על סרסרות לזנות של ילדה בת שתים עשרה. השניים, שכאשר היו לבדם בתא, היו מנוכרים זה לזה, התאחדו אל מול התנהגותו המשונה של בניני שידיעותיו בשפה האנגלית מתמצות במשפט - "I scream, you scream, we all scream, for ice cream". בהנהגתו של בניני הם מצליחים להגות תוכנית בריחה מן הכלא, בורחים אל בית בודד בביצות, שם פוגש בניני את ניקולטה (דמות זו משוחקת על ידי ניקולטה בראשי, אשתו של בניני ושותפה למרבית סרטיו). בניני מתאהב בה, והשנים חיים באושר ובעושר. הסרט צולם בשחור לבן, והינו יצירת מופת בסגנונו הידוע של ג'ארמוש, מחשובי הבמאים שקמו לקולנוע העצמאי האמריקני בשנות השמונים. משחקם של ווייטס ולוריא הינו משחק מעולה (בהתחשב בעובדה שהמדובר במוזיקאים מקצועיים), אך התנהגותו הקפריזית של בניני היא אחד מהאלמנטים שגרמו להצלחתו הגדולה של הסרט.

לאחר סרט זה צילם בניני עם ג'ארמוש סרט קצר בשם "קפה וסיגריות" (1986), שהורחב לאחר מכן לכלל סרט באורך מלא, הכולל עשרה קטעים נוספים פרט לקטע עם בניני, ויצא אל האקרנים בשנת 2003. כן שיחק בניני בשנת 1991 בסרטו של ג'ארמוש "מונית לילה", שהינו סרט המורכב ממספר אפיזודות הסובבות סביב נהיגה במונית, בערים שונות בעולם. בסרט זה שיחק בניני נהג מונית המביך עד מוות כומר שעלה במקרה למונית, כאשר הוא מתוודה בפניו על מגוון מרשים של סטיות מיניות משונות.

[עריכה] הקריירה באיטליה

לאחר "נרדפי החוק" המשיך בניני לשחק בסדרה של קומדיות דוברות איטלקית והפקות בינלאומיות שזכו להצלחה מעבר לגבולות איטליה. בין היתר שיחק בסרט "שטן קטן שלי", לצד וולטר מתאו, "המפלצת" וב־"ג'וני סטקינו", אותם ביים בעצמו. המדובר בקומדיות עממיות, הנשענות על משחקו המוגזם של בניני, על חילופי זהויות, ועל הופעתה של ניקולטה בראשי לצדו. בשנת 2002 יצר בניני גרסה חדשה לספר הילדים הקלאסי מאת קרלו קולודי "פינוקיו", אשר הייתה לסרט הקופתי ביותר באיטליה בשנה זו. בניני מוערך אף כחרזן מאלתר (צורת אומנות מקובלת במולדתו טוסקנה), וכן ידוע כמי שלמד בעל פה את "הקומדיה האלוהית" של דנטה אליגיירי ומסוגל לומר אותה מראשיתה ועד סופה.

[עריכה] החיים יפים

ערך מורחב – החיים יפים

בניני ידוע בעיקר בשל סרטו "החיים יפים" (1997) שהינו סרט טרגי-קומי אודות השואה. עלילת הסרט עוסקת בגואידו - יהודי איטלקי, שמנסה לגרום להישרדותו של בנו במחנה ההשמדה אושוויץ. האב, גואידו, מנסה לשכנע את בנו שהאירועים מסביבם הם רק משחק, ושעליהם לשמור על הכללים על מנת לנצח במשחק. בסרט משחקת גם אשתו של בניני, ניקולטה בראשי. אביו של בניני שהה שנתיים במחנה הריכוז ברגן בלזן, והסרט מבוסס במידת מה על התנסויותיו במחנה. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, וזכה בשנים - הסרט הזר הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר (עבור בניני שכיכב בסרט וביים אותו).

על אף שרובו של קהל הצופים קיבל את הסרט כסרט פרו־יהודי המקדם את תודעת השואה, ישנם הסוברים אחרת. רבים הם שחשו אי נעימות מיצירתה של קומדיה המתרחשת במחנה ההשמדה אושוויץ. דעה קיצונית הביע התסריטאי קובי ניב, אשר כתב ספר בשם "החיים יפים, אבל לא ליהודים", שבו הוא מנתח את הרבדים העמוקים יותר של הסרט, ומוכיח (לטעמו) כי המדובר במשל תאולוגי המוצא הצדקות לעונשם של היהודים בשל צליבתו של ישו.

[עריכה] פעילות פוליטית

בניני, ידוע כמתנגד חריף לראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, ביקר אותו בחריפות מספר פעמים, ואף הוביל נגדו הפגנה גדולה כנגד החלטה לקצץ תמיכה ממשלתית באמנויות, אך שיא פעילותו כנגד ברלונסקוני הייתה, כשהופיע במהדורת החדשות הנצפית ביותר באיטליה לכבוד סרט חדש שלו, וקפץ מאחורי המגיש עם פתיחת המהדורה ומתח את הצופים בהכרזה "ברלוסקוני התפטר". לאחר מכן, הותיר את מגיש החדשות פעור פה כשעשה מעין סטריפטיז, פרם את חולצתו במהלך הריאיון, והניח אותה על כתפי המגיש כשהוא מתגלגל מצחוק.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רוברטו בניני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הקודם: 1997 - ג'ק ניקולסון ("הכי טוב שיש")

זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1998 - רוברטו בניני ("החיים יפים")

הבא: 1999 - קווין ספייסי ("אמריקן ביוטי")