רובה סער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

M-16 - רובה סער נפוץ

קלצ'ניקוב AK-47 עם קת מתקפלת - רובה הסער הנפוץ בעולם.

רובה סער (בראשי תיבות: רוס"ר) הוא סוג של רובה מודרני צבאי המסוגל לירי הן בבודדות (חצי-אוטומטי) והן בקצב אוטומטי מלא. רובה סער שונה מרובה בריחי או רובה מיטען בכך שבנוסף לירי כדורים בודדים, הוא מסוגל לירות באופן אוטומטי מלא, כל עוד ההדק לחוץ. הדרישה לרובה סער באה כתוצאה מכך שתתי מקלעים השתמשו בקליעי אקדח (9 מ"מ) והיו מאוד לא מדויקים לטווחים ארוכים, ועוצמת האש שלהם הייתה נמוכה בגלל הקליבר שנבחר. רובה הסער משלב בין הטווח והעוצמה של הרובה המיטען לבין קצב האש של תת-המקלע.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] התפתחות רובי הסער בעולם

רובי הסער הראשונים שהומצאו היו רובה Stg.44 ותמ"ק ה-MP3, שפותחו בשלהי מלחמת העולם השנייה בידי גרמניה. רובים אלה יוצרו בכמויות קטנות מידי בכדי למנוע את תבוסתה של גרמניה. רובה ה-Stg.44 שימש מקור השראה ל AK-47 הרוסי (פותח ב-1947), שהפך לרובה הסער הראשון שיוצר בתפוצה המונית. כיום, רובה הקלאצ'ניקוב AK-47 הוא רובה הסער הנפוץ בעולם, שאחריו צועדת סדרת רובי ה M-16 של ארצות הברית, שפותחה באמצע שנות ה-60.

רובה הסער הצרפתי - FAMAS - המעוצב בתצורת bullpup (בולפאפ).

בשנות ה-80 החלה מגמה לפתח רובי סער בתצורת bullpup (בולפאפ). זוהי תצורה בה מנגנון הירי והבריח נמצאים בתוך קת הרובה, ואילו ההדק ממוקם באזור אמצע הקנה, ולא ליד המחסנית. היתרון בתצורה זו הוא שהיא מאפשרת לייצר רובי סער קצרים וקומפקטיים אך בעלי קנה ארוך יחסית, תכונה שהכרחית לשמירה על ביצועיהם מבחינק דיוק, טווח ועוצמת אש. חסרונה של תצורת ה bullpup היא אי-נוחות בהחלפת מחסנית וחוסר היכולת להחליף כתף עקב פליטת תרמילים מהקת, קרוב לפניו של היורה (רובים מסוימים פתרו בעיה זו במידה חלקית). רובים אלו זכו לפופולריות באירופה ואומצו בידי צבאות בריטניה (SA80), צרפת (FAMAS) ואוסטריה (AUG Steyr).

רובה M4 קרבין עם קת טלסקופית וידית הסתערות המחוברת למסילת פיקטיני.

בשנות ה-90 החל מעבר לתצורת קרבין - רובה סער בעל קנה מקוצר. הסנונית המבשרת של תופעה זו היה רובה CAR15 של חברת קולט וארמלייט, שהיה בעצם גרסה מקוצרת לרובה ה-M16 עם שיפורים בארגונומיה ובעיצוב החיצוני. במחצית השנייה של שנות ה-90 פיתחה קולט את רובה M4 קרבין שהיווה גרסה מקוצרת לרובה M16A2. הקנים של רובים אלה היו קצרים באופן משמעותי יחסית לקנה של ה-M16 הארוך, דבר שפגע בביצועיהם מבחינת דיוק לטווחים ארוכים. כדי להתגבר על הבעיה, הוחלף הקנה הרגיל של ה-M16 בקנה מעובה עם מעלה סלילים 1:7 שנועד לירות תחמושת SS109 בעלת עוצמה מוגברת. האבש"ש המוגבר שבתרמיל היה אמור לפצות על קוצר הקנה. יתרונם הגדול של רובי הקרבין הללו הייתה הנדסת אנוש מתקדמת, יכולת להתקין על הנשק מגוון רב של עזרים טקטיים באמצעות מסילות ייעודיות, וגודל קומפקטי המאפשר תמרון באזורים צפופים - דבר חשוב ביותר בלוחמה בשטח בנוי ומבצעי מלחמה בטרור - שנהפכו ליותר ויותר נפוצים בתקופה זו.

[עריכה] רובי הסער בצה"ל

בשנות ה-50 התבסס צה"ל על 3 כלי נשק עיקריים בחי"ר:

• תת מקלע עוזי ששימש כנשק אוטומטי לטווח קצר וכנשק עבור כוחות הקומנדו וסיור;
• רובה מטען FN FAL (ידוע פשוט כרומ"ט) שהיה רובה חצי-אוטומטי כבד לטווחים ארוכים, ושימש כנשק האישי הסטנדרטי של לוחם החי"ר.
• "מקלעון", הן של FN והן של בראונינג, ששימש כנשק האוטומטי של הצוות לטווח רחוק, כלומר: מקלע.

לכל אחד מכלי נשק אלה היו חסרונות ויתרונות, אך בגדול הם נחשבו לרחוקים מלהיות אידאליים. המגרעת העיקרית של העוזי הייתה הטווח הקצור שלו בעוד שרובה ה-FN סבל מחוסר אמינות ועמידות לתנאים קשים, ומשקלו העיק על החיילים. בעקבות מבצע קדש (1956) ומלחמת ששת הימים (1967) בה נלחמו החיילים הישראלים מול המצרים במדבר סיני, כאשר האחרונים חמושים ברובי קלאצ'ניקוב, הוחלט בצה"ל שחיל הרגלים צריך נשק אישי חדש שיעמוד בסטנדרטיים המודרניים (של אז). צה"ל דרש רובה סער שיוכל לירות הן בבודדת והן באוטומטי מלא, שיהיה עמיד לתנאי מדבר קשים ושיהיה מדויק וקל לתפעול. בשנות ה-70 הגיע התכנון לשלב מתקדם ושני המועמדים הסופיים היו ה"בלשניקוב" של עוזיאל גל והרובה של ישראל גלילי שהיו מבוסס על חיקוי פיני לקלאצ'ניקוב. הרובה של גלילי זכה במכרז ויוצר תחת השם "גליל". מספרים מעטים של הגליל נכנסו לשירות עוד במלחמת יום הכיפורים אך רק ב-1974 הוא אומץ כרובה הסטנדרטי של יחידות השדה של צה"ל. ביום הכיפורים זכתה ישראל לסיוע צבאי מארצות הברית ובמסגרתו הגיעו לארץ אלפי רובי M16. הללו שימשו את החיילים במלחמה והיו עדיפים בהרבה על הרומ"טים, אך בתום המלחמה הוחזרו למחסנים, מאחר וצה"ל אימץ את הגליל. הגליל היה רובה אמין וחזק, אך שקל הרבה (כ-4 ק"ג ריק), דבר שהעיק על החיילים שנלחמו איתו. בתחילת שנות ה-90 ערך צה"ל השוואה בין הגליל ל-M16 וקבע שהאחרון מדויק יותר ונוח יותר, והוא הועדף על פני הגליל כנשק הסטנדרטי של יחידות החי"ר בצה"ל. חיל השריון וחיל התותחנים עדיין חמושים ב"גליל" ונגזרותיו, אך יחידות הסיור שלהם כבר חמושים ברובי M-16 ואף ב"מקוצרים".

לוחמי צה"ל בעת פעילות בשטחים. רוב החיילים חמושים ברובים "מקוצרים" מסדרת M16/M4. החייל השמאלי ביותר חמוש במקלע נגב.

החל משנות ה-80 - בהן התנסה צה"ל אינטנסיבית בלוחמה בשטח בנוי, הורגש הצורך ברובה סער קומפקטי. הפתרון של צה"ל לכך היה הסבה של רובי סער קיימים לרובים בעלי קנה מקוצר. חלק מההסבות נעשו בסדנאות של חיל החימוש ובהן קנים נוסרו וקוצרו וחלקי רובים הוחלפו. רובים אלה נקראו "מקוצרים". במקרים אחרים, פותחו במיוחד רובים בעלי קנה מקוצר, כגון ה"גלילון" - גרסת הקרבין של רוס"ר הגליל. רק בשנות ה-90 החל צה"ל ברכש של רובי קרבין מודרניים מסדרת ה M-16. הרובים המקוצרים הראשונים שנרכשו היו ה-CAR15 ו Colt Commando (נקראו בעגה "מקוצרר"), שנרכשו באופן ספורדי על ידי היחידות הלוחמות. החל מ-1997 החל צה"ל גם ברכש של רובי M4 קרבין והחל משנת 2000 נהפכו רובי ה-M4 ו-M4A1 לרובי הסער הסטנדרטיים של היחידות הלוחמות. ככלל, בצה"ל המונח "מקוצר" הוא הביטוי בסלנג הצה"י למונח המקצועי "קרבין".

בשנת 2002 הוחלט לאמץ את הרובה הישראלי תבור TAR-21 שפיתחה תע"ש כנשק הסטנדרטי של יחידות החי"ר בצה"ל. במבחנים השוואתים בין התבור ל-M4, זכה התבור בנקודות (אך לא בנוק-אאוט). התבור בנוי בתצורת bullpup, שנהפכת למהפכנית בצה"ל, ובנוי בטכנולוגיות מודרניות: כיסוי מחומרים מרוכבים, דגש על הנדסת אנוש, אופטיקה מתקדמת ועוד. החל מ-2006 מתחיל צה"ל להצטייד בתבור, אך הוא עדיין לא נכנס לשירות במספרים גדולים.

[עריכה] רובי סער כיום

כיום, רובי סער (בתצורה ארוכה, bullpup או קרבין) נפוצים בכל העולם והם הנשק הסטנדרטי של רוב צבאות העולם.

[עריכה] השוואה בין התצורות

[עריכה] דגמים נפוצים

להלן רשימה מקוצרת של רובי הסער העיקריים בשימוש צבאות העולם:

רובה G36 של הקלר וקוך.

• אוסטריה: רובה Styer AUG.
• ארצות הברית: רובה M16A4, רובה M4A1 קרבין.
• בריטניה: רובה EM2 אנפילד, רובה SA80, רובה Styer AUG.
• גרמניה: רובה G36.
• דרום אפריקה: גליל, "וקטור" - גליל בולפפ.
• ישראל: גליל, רובה M16A2, רובי M4 ו-M4A1, תבור TAR-21.
• ספרד: רובה G36.
• צרפת: רובה FAMAS.
• רוסיה: רובה AK-47 ודגמים מאוחרים יותר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רובי סער