ראסטפארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראסטאפארי היא תנועה דתית שמקורה באוכלוסייה השחורה בג'מייקה, ואשר מאמינה במעמדו האלוהי של הקיסר האתיופי היילה סלאסי.

מקור השם הוא שמו של היילה סילאסי, ששם לידתו הוא טפארי (Tafari) שמשמעותו "בורא", בתוספת תואר הנסיכות ראס (Ras) שמשמעותו גם "ראש". פירוש השם המתקבל הוא "הבורא הראשי" (אלוהים).

תוכן עניינים 1 היסטוריה כללית 2 יסודות הראסטה 3 דת ואמונה 4 העשב 5 היילה סלאסי 6 דיבור 7 דרדלוקס 8 זרמים בראסטפארי 9 ראו גם

[עריכה] היסטוריה כללית

הראסטאפרי, שהייתה בראשית דרכה תנועה לשחרור השחורים מעליונות הלבנים, התפתחה בג'מייקה של תחילת המאה ה-20 ועם הזמן הפכה לדרך חיים ולאמונה בטבעיות, בנקיון הגוף מכימיקלים מלאכותיים ובשחרור המוח והגוף מכבלי החברה המושחתת המודרנית.

אבי התנועה היה מרקוס גרווי, אדם שחור מג'מייקה אשר פעל רבות למען החזרת הכבוד והזכויות לכל האנשים השחורים משנת 1914 בערך ועד אמצע שנות ה-30. הוא הקים את הארגון המאוחד לשיפור שחורים(United Negro Improvement Association) או בקיצור UNIA.

גרווי היה אדם כריזמטי אשר סחף ועורר השראה במיליוני שחורים, עקבו אחריו קבוצות רבות בשם הכולל "גרווסטים", חברי אחת מקבוצות אלו הפכו לראסטות הראשונים. בוב מארלי בפירסומו גרם לעולם (בעיקר העולם המערבי) להכיר את תנועת הראסטאפרי, וכיום ישנם קהילות וריכוזי ראסטות לבנים באירופה, יפאן וארצות הברית.

[עריכה] יסודות הראסטה

הראסטות, שרובם מתנזרים, מאמינים כי הגוף הוא מקדש לאלוהים (הקרוי "ג'ה" ונחשב לאותו אל של היהודים, הנוצרים והמוסלמים), ועל כן יש לכבד את הגוף ולשמרו בריא ונקי מרעלים, נקי מהשחתה מכוונת, כמו קעקועים ופירסינג. רוב הראסטות הנם צמחונים, אחוז ניכר מהם טבעונים, וחלקם אוכלים רק אוכל שאינו מבושל ונמצא במצבו הטבעי, ללא כל שינוי. מעט מאוד ראסטות הנם אוכלי בשר.

[עריכה] דת ואמונה

הדת הראסטפארית היא שילוב של יהדות ונצרות אתיופיות, והאל הוא אותו אל. התנ"ך נחשב לספר קדוש אצל הראסטות (מאמיני הראסטפארי), וכך גם הקֶבְּ‏רַה נֶגַאסְט (Kebra Negast) הנחשב להמשך של התנ"ך והנו קדוש באתיופיה, והברית החדשה. ספר אחר הראוי לאזכור, הנחשב קדוש פחות ואשר רוב הראסטות לא מאמינים בו, נקרא "The Holy Piby" ("הפיבי הקדוש").

[עריכה] העשב

הראסטות מאמינים שצמח המריחואנה (הנקרא "עשב" או "גאנג'ה") הנו קדוש. הם מגנים שימוש במריחואנה רק לשם הנאה, ומעשנים לצורך התקרבות לאלוהים, למטרות רפואיות ועל מנת להתחבר לתת מודע בשילוב מדיטציה. באמונתם מוזכר קבר שלמה שהיה מוקף בצמח הקנאביס (מריחואנה).

[עריכה] היילה סלאסי

אמונת הראסטה בקיסר אתיופיה היילה סלאסי מבוססת על התנ"ך, הברית החדשה וחוכמתו. האמונה נחלקת לכמה חלקים, יש כאלה שרואים בסילאסי שיבה נוספת של ישו, יש הרואים בו את ישו השחור (הראשון), יש הרואים בו התגלמות החוכמה של ג'ה (ללא כוחות על טבעיים) ויש כאלה שמאמינים שהוא ג'ה בגוף אדם בעל יכולת לעשות ניסים.

האמונה מתבססת על כמה נבואות שאומרות בעיקרון שיקום אדם משורש שלמה ודוד שיוכתר להיות קיסר (עם תארים ספציפים מאוד), בחלק כתוב שהוא יהיה מכוש(אתיופיה) והוא יהיה המשיח.

[עריכה] דיבור

שפת הראסטות היא ג'מייקנית (פטווה) עם שינויים, פטווה התפתחה במקור כדרך לצחוק על האנגלית של סוחרי עבדים הלבנים וגם כדי שהעבדים יוכלו לדבר בינם בלי שסוחרי העבדים הלבנים יבינו.

ראסטות משנים ברוב המילים את האות U ב-I כדי להראות שאין כזאת הפרדה בין "אני" ל"אתה", אני ואתה זה בעצם אותו דבר, אותו רוח, אותו כח חיים ולכן ראסטות גם במקום we, you, us וכו' אומרים I and I, כלומר אני ואני, כדי להראות את האחדות.

ראסטות משתמשים בביטוי זה גם במקום I, me כדי להראות את השלמות עם ג'ה, I אחד מסמל את האדם וה-I השני מסמל את ג'ה, שהוא בעצם תמיד נמצא איתנו בכל אדם ואדם. ראסטות רואים בחברה מודרנית דבר מלא רוע אשר חייבים לשנותו ולהחדיר אליו צדק ושלום, הם קוראים לחברה הזו "באבילון" (שמשמעותה "בבל" - עיר מלאה רוע ושחיתות). המילה באבילון משמשת גם כדי לתאר דברים מושחתים ורעים בכלליות.

[עריכה] דרדלוקס

הדרדלוקס (הנקראות בשפה המוכרת "ראסטות") הן קבוצות שיער המאוחות יחד על ידי קשרים והן נוצרות על ידי המנעות מסירוק השיער. לפי נזירות זו אסור להסתרק או להסתפר, ולאחר תקופה ממושכת של שמירה על חוקים אלה נוצרות הדרדלוקס. הדרדלוקס מסמלים את הנזירות ואת השורשים של הראסטה, וכן את החזרה למקור ולטבעיות. הם אף משולים לכתר או לרעמת אריה, חיה בעלת זיקה דתית, כמו - כן ישנם פירושים לכך שהדרדלוקס הינם סימבוליקה לשלשלאות, שהאדם (ובפרט השחור) לא חופשי. הראסטות בהשראתו של שמשון הגיבור סבורים שכוחם שמור במחלפות השיער שלהם.

[עריכה] זרמים בראסטפארי

בראסטה יש שלושה זרמים ומנהגים הנקראים "בתים" (Houses):

1. ניאבינגי (Niyabinghi) - אין לו מנהיג והוא מבוסס בעיקר על שמירת פן ההתחברות לטבע והאמונה כי כולנו אחד ומחוברים לאל.
2. בובו אשאנטי (Bobo Ashanti) - מנהיג זרם זה הוא הנסיך אמונואל הראשון. ראסטות בזרם זה רואים בו גלגול של ישו, ובסלאסי את אלוהים בגוף אדם. חוקי הזרם מבוססים על חוקי התנ"ך, וחבריו חיים בקהילות סגורות.
3. "שנים-עשר השבטים של ישראל" (12 Tribes of Israel) - זרם זה נחשב למתון יותר, ולמרות שמו הוא דומה לנצרות יותר משני הזרמים האחרים.

• ראסטות לא חייבים להשתייך לאחד מהזרמים. ההשתייכות והקבלה נעשות מתוך רצון אישי ובמידה וזקני הזרם מוכנים לקבל את המועמד.
• לא כל אדם המאמין בראסטפארי נקרא "ראסטה" - רק בהגיעו לרמת רוחניות מסוימת הוא יכול להקרא בשם זה.

[עריכה] ראו גם

• רגאיי