קשרי משקיעים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קשרי משקיעים (באנגלית Investor relations או בראשי התיבות IR) הם שורה של פעילויות שמבצעת חברה ציבורית, על מנת לידע את בעלי המניות שלה ומשקיעים פוטנציאליים באסטרטגיה שלה, בתוכניותיה העסקיות ובתוצאות בפועל של פעילותה. מטרת קשרי המשקיעים היא להציג את מרב המידע הנחוץ למשקיעים כדי להחליט אם להשקיע בניירות הערך של החברה.
פעילויות מסוימות של קשרי משקיעים מחויבות על פי תקנות שקבעו הרשות לניירות ערך והבורסות לניירות ערך. בין השאר חייבת החברה להציג לבעלי המניות שלה דו"ח שנתי ודו"חות תקופתיים על תוצאותיה הכספיות, להודיע על כל שינוי מהותי בפעילותה או בהנהלתה, לדווח על גיוס הון, על חלוקת דיווידנד וכיו"ב.
חברות ציבוריות רבות ממנות מנהל קשרי משקיעים (Investore Relations Officer או IRO) שבאחריותו לנהל את פעילויות ה-IR של החברה. מנהל ה-IR שומר על קשר עם אנשי מקצוע בשוק ההון ועם משקיעים אחרים, אשר מבקשים לדעת יותר אודות החברה. במסגרת עבודתו עוסק מנהל ה-IR בהפצת מידע אודות החברה באמצעות הודעות לעיתונות, עיצוב וניסוח מסרי החברה לשוק ההון, איתור משקיעים פוטנציאליים ויצירת קשר עמם, פגישות אישיות עם משקיעים ואנליסטים, השתתפות בכנסי משקיעים, עדכון מדור ה-IR באתר החברה, והפקת דו"ח שנתי (Annual Report). מנהל ה-IR עוסק גם בניתוח רשימת בעלי המניות בחברה ובמעקב אחר שינויים בבעלות בחברה.
מנהל קשרי המשקיעים חייב להיות מודע לסוגיות שעל סדר יומה של החברה ואשר עשויות להשפיע עליה ועל התוצאות העסקיות שלה. מנהל ה-IR נהנה מגישה ישירה ליו"ר החברה, למנכ"ל החברה ולסמנכ"ל הכספים של החברה, כדי להבטיח שהמסרים שמעבירה החברה למשקיעים ולשוק ההון כולו יהיו אחידים ועקביים.
קשרי משקיעים מהווים פרקטיקה רווחת במדינות שבהן שוקי ההון מפותחים. בשווקים שבהם אלפי חברות ציבוריות מתחרות על תשומת לבו של המשקיע, יש קושי רב לחברות קטנות ולא-מוכרות להיחשף בפני משקיעים פוטנציאליים ולמשוך אליהם את המשקיעים המתאימים. בישראל גברה השכיחות של ניהול קשרי משקיעים בחברות ציבוריות מאמצע שנות ה-1990, בעיקר לנוכח ריבוי החברות הישראליות שהחלו להיסחר בבורסות בחו"ל, ובעיקר בארצות הברית.
