קרב ארנהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קרב ארנהם

עימות:	מלחמת העולם השניה, הזירה האירופאית
תאריך:	17 בספטמבר 1944 - 27 בספטמבר 1944
קרב לפני:	מבצע סדן
קרב אחרי:	קרב יער הורטגן
מקום:	פרוזדור בין איינדהובן לארנהם (הולנד)
תוצאה:	ניצחון גרמני, נסיגה של כוחות בעלות הברית

הצדדים הלוחמים

מפקדים

כוחות

4 קורפוסים רגליים, קורפוס חמוש וכן קבוצות חמושים מאולתרות

3 דיוויזיות מוצנחות, 3 קורפוסים והבריגדה המוצנחת הפולנית

אבדות

4,000 עד 8,000 חיילים, תלוי במקור

כ-6,000 שבויים ו-9,500 הרוגים

קרב ארנהם נערך בהולנד והחל כמבצע מתוכנן של בעלות הברית בספטמבר 1944. מטרת המבצע הייתה עקיפתו של קו זיגפריד (שחסם את חציית נהר הריין לגרמניה) מצפון, על ידי חציית הריין בהולנד וכך לשמש לבעלות הברית כקרש קפיצה לפלישה אל תוך גרמניה.

פילדמרשל מונטגומרי שאף לכך שבעלות הברית יתקדמו אל תוך גרמניה בחזית צרה ומכוונת לחבל הרוהר המתועש, כאשר הארמייה ה-21 בפיקודו תוביל מתקפה זו. התקווה הייתה לסיים את המלחמה במאמץ אחרון לפני תחילת 1945. תוכנית זו אומצה על ידי הפיקוד העליון של בעלות הברית שהעמידה לרשות המבצע את ארמית הצנחנים ה-1 (First Allied Airborne Army).

בניגוד למבצעים שתכנן מונטגומרי בעבר (קרב אל-עלמיין, הנחיתה בנורמנדי) לקה תכנון מבצע זה בחסר. המודיעין לא זיהה בעיות, ומספר הנחות יסוד התגלו כמופרכות. מעל לכל המבצע גייס את מלוא המשאבים שעמדו לרשות בעלות הברית בחזית הצפונית שלהם, במקום להקצות את כל הכוח הדרוש לארמייה הקנדית שעסקה בכיבוש אזור שפך נהר הסחלדה ועל ידי כך לגרום לפתיחת נמל אנטוורפן החשוב מבעוד מועד (מה שיקרה בסופו של דבר, ובמחיר כבד, רק בחודש דצמבר 1944). לטעות זו היו השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת והיא הייתה אחת הסיבות לדחיית הניצחון של בעלות הברית עד לאמצע 1945.

המבצע שכינויו היה גן שוּק (Market Garden) היה מורכב משני חלקים:

מבצע Market כלל את הארמייה המוצנחת ה-1 (הדיוויזיות 82 ו-101 האמריקניות, הדיוויזיה ה-1 הבריטית, ובריגדה הפולנית) ומטרתו תפישת הגשרים ליד איינדהובן, ניימכן וארנהם.
מבצע Garden כלל את הקורפוס הבריטי ה-30 בפיקוד גנרל בריאן הורוקס והקורפוסים ה-12 וה-8, ומטרתם ליצור רצף קרקעי בין תעלת מֶז/סחלדה בבלגיה המשוחררת, עד לגשר האחרון, הגשר מעל לנהר הריין בארנהם.

המבצע היה מבוסס על מספר הנחות יסוד:

אין באזור זה של הולנד כוח שריון גרמני משמעותי שיוכל להדוף את בעלות הברית.
כל הגשרים יכבשו על ידי הצנחנים בלא פגע לטובת טורי השריון שיגיעו בהמשך.
הפרוזדור הקרקעי דרכו יתקדם הקורפוס ה-30 גם אם הוא צר, יוכל להוביל את כוח השריון הבריטי במהירות.
הקורפוס ה-30 יצליח להגיע לארנהם ולחבור לצנחנים, מרחק 95 ק"מ, תוך 4 ימים לכל היותר,

ג'והן פורסט

עם תחילת המבצע נתגלו מספר הבעיות:

אזור ארנהם נבחר במקרה לארגון מחדש של קורפוס הפנצר אס אס השני שנמלט מצרפת.
צדי ציר התנועה התגלו כבלתי עבירים לכוחות השריון הבריטיים (למרות אזהרות מפורשות של ההולנדים, וביניהם הנסיך ברנהרד מפקד הצבא ההולנדי החופשי).
מזג האוויר החל לשבש את מועדי ההצנחות.
הצנחת הדיוויזיה הבריטית ה-1 בארנהם בוצעה, ע"פ התכנון, 15 ק"מ מהגשר עצמו (בנורמנדי נחתו דאונים בריטיים בנחיתת לילית מדויקת ונקודתית ממש על גשרי נהר האורן Orne ותעלת קאן Caen הסמוכה, "גשר פגסוס" המפורסם).
מיד עם תחילת המבצע מצאו הגרמנים את תוכנית המבצע בשלמותה על גופת קצין אמריקאי. טעות איומה זו בביטחון שדה גרמה לכך שלגרמנים היה יתרון משמעותי על בעלות הברית בכל הקשור לכוונות ותכניות היריב.

מהלך המבצע: ההצנחות היו מוצלחות ומדויקות (יותר מבסיציליה ובנורמנדי). השתתפו בהן 16,500 צנחנים ו-3,500 חיילים בדאונים (מדגמי Hamilcar ו-Horsa עשויים מבד ברזנט הבריטיים, ו-Waco הקטנים יותר ועשויים ממתכת האמריקניים).

הדיויזיה ה-101 נתקלה בהתנגדות מועטה וכבשה בווגאל (Veghel) את הגשר מעל לתעלת וילהמסוארט (Wilhemsvaart). בזון Zon פוצץ הגשר מעל לתעלת וילהמינה (Wilhemina) על ידי הגרמנים, מה שדרש בניית גשר ביילי על ידי כוחות ההנדסה של הקורפוס ה-30.

הדיוויזיה ה-82 צנחה ליד גראבה (Grave) וכבשה את הגשר מעל לנהר המֶז (Maas) בשלמותו, אך הגשר בניימכן מעל לנהר הוואל (Waal) נשאר בידי הגרמנים. בהמשך נדרשה חציית סער של הוואל ע"ג סירות מסוגים שונים.

הדיוויזיה הבריטית ה-1 צנחה מצפון לריין, כאמור הרחק מהגשר, בכפר אוסטרבק (Oosterbeek), ואיבדה מיד את רוב כלי הרכב שעמדו לרשותה. אבדה זו גרמה לאיבוד אפקט ההפתעה וחייבה מסע רגלי בן 4 שעות לכיוון ארנהם. בכוחות מועטים בלבד כבשו הבריטים את הגדה הצפונית של הגשר בסיום היום הראשון.

לאחר הפתעה ראשונית הייתה תגובת הגרמנים אופיינית: התקפות נגד ללא הפוגה עם כל הכוחות שעמדו לרשותם. חלק מהכוחות היו מהשורה הראשונה, כגון שתי דיוויזיות (9 ו-10) הפנצר אס-אס, אך כוחות אחרים הורכבו מטירונים, אנשי נ"מ ועוד ואורגנו בקבוצות קרב מאולתרות (Kampfgruppe).

צנחנים פולנים

הקורפוס ה-30 החל את המבצע הקרקעי ב-17 בספטמבר בכניסה למארב נגד-טנקים שגרם לאבדות כבדות ועיכוב משמעותי בלוחות הזמנים כבר בסיום היום הראשון. רק ביומו השני של המבצע (18 בספטמבר) הגיעו כוחות הקרקע לאיינדהובן והחלו בבניית גשר ביילי לחציית התעלה בזון. ב-21 בספטמבר חצו הבריטים לבסוף את הגשרים בניימכן אך במועד זה כבר התמוטטה לחלוטין ההגנה בארנהם. היו שטענו כי קצב ההתקדמות היה איטי להחריד, לא הייתה כלל תנועה בלילה, ובאופן כללי לא הורגש מאמץ עילאי לחבור לצנחנים הנצורים בארנהם כפי שהיה ניתן לצפות.

הבריגדה המוצנחת הפולנית הוצנחה ב-27 בספטמבר כתגבורת לדיוויזיה הבריטית ה-1 בארנהם, מעשה תמוה כאשר הדבר בוצע תוך ספיגת אבדות כבדות ולמעשה כאשר היה ברור כי הקרב כבר היה אבוד. יש לציין כי לאורך כל המערכה בארנהם רוב מכשירי הקשר הבריטיים לא פעלו כראוי (מסיבה טכנית) והקשה עוד יותר על חבירת הפולנים לבריטים הנצורים.

ב-25 בספטמבר החלו הבריטים בניסיונות לחלץ הכוחות מעבר לנהר הריין וכ-2,500 צנחנים הצליחו לחזור לקווי בעלות הברית. האבדות לעומת זאת היו מחרידות, במיוחד לדיויזיה הצנחנים הבריטית ה-1 : מעל ל-6,000 שבויים וסה"כ 6,000 הרוגים (כולל מהקורפוס ה-30). לאלה יש להוסיף עוד כ-3,500 הרוגים אמריקניים. לגרמנים היו מעל ל-13,000 הרוגים.

הולנד נפגעה קשות מהמבצע והשלכותיו: אזרחים רבים נפגעו וישובים הוחרבו. סוף המבצע מסמן את תחילתה של תקופת סבל נוראית לעם ההולנדי: המשך הכיבוש הנאצי עד למאי 1945 תוך החמרה ממשית של תנאי הכיבוש ורעב שהמית רבים.

רגע בקרב

תוצאות הקרב היו קשות לבעלות הברית. היה נדמה כי כל מומנטום התקדמות שהחל בפריצה מחוץ לנורמנדי במבצע "קוברה", והמשיך בשחרור מהיר של צרפת ובלגיה נעצר ונבלם. המלחמה לא הסתיימה בחורפו של חג המולד 1944, ומונטגומרי לא יזכה יותר לנתח כה נדיב של אמון מצדו של המפקד העליון אייזנהאואר.

הסופר קורנליוס ריאן ציטט בספרו את גנרל בראונינג באומרו כי "גשר ארנהם היה גשר אחד רחוק מדי" (A Bridge Too Far).