קרב אלאליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קרב אלאליה (קרב ימי) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||||||
|
|||||||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||||||
| אנשי פוקאיה | אטרוסקים וקרתגים | ||||||||||||
| מפקדים | |||||||||||||
| לא ידוע | לא ידוע | ||||||||||||
| כוחות | |||||||||||||
| 60 אניות | 120 אניות | ||||||||||||
| אבדות | |||||||||||||
| 40 אניות הושמדו והנותרות ניזוקו | אין פירוט | ||||||||||||
קרב אלאליה (Alalia) ניטש ב-535 לפנה"ס בחופי האי סרדיניה בין הפוקאים לבין האטרוסקים והקרתגים. תיאור הקרב על ידי ההיסטוריון היווני הרודוטוס הוא העדות הקדומה ביותר לשימוש באילי ניגוח בקרב ימי ובזה ייחודו.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע היסטורי
אנשי פוקאיה (Phokaia) שבאיוניה היו, לדברי הרודוטוס, חלוצי הקולוניזציה במערב מקרב היוונים. בשנת 540 לפנה"ס, עם כיבוש איוניה (החלק המערבי של אסיה הקטנה) בידי כורש מלך פרס, נטשו הפוקאים את עירם והפליגו אל אלאליה, קולוניה שייסדו עשרים שנים קודם לכן באי קורסיקה. בבואם שלחו ידם בשוד ימי של שכניהם הקרתגים בקורסיקה ובסרדיניה ושל האטרוסקים בחוף האיטלקי שמנגד לאיים. באותם ימים לא נחשב מעשה מעין זה לפשע או לפחיתות כבוד, אלא היה בן-לוויה לתחרות העזה בין ערים שעיקר כוחן ועושרן בא להן ממסחר ימי. הפוקאים עוררו אפוא עליהם את חמת שכניהם, אשר עשו יד אחת ונערכו לקרב ים לשם סילוק המתחרים הלא קרואים.
[עריכה] הקרב ותוצאותיו
לקרב במימי סרדיניה התייצב כל עם בשישים אניות, שהיו ככל הנראה אניות-חמישים (pentekontoroi). הרודוטוס לא מספר כיצד נערכו הציים טרם הקרב ואף אינו מתאר את מהלכו. כל שאנו יודעים מפיו הן תוצאות ההתנגשות הימית: "ובהילחמם בקרב ים נחלו הפוקאים ניצחון קדמאי,[1] כי ארבעים אניות אבדו להם ובעשרים הנותרות אי אפשר היה להשתמש כי אילי הניגוח נשברו" (הרודוטוס, א', 166). אותם פוקאים, ששחו לחוף לאחר שאניותיהם הוטבעו, נשבו על ידי הקרתגים והאטרוסקים, הובלו אל עריהם ונסקלו למוות באבנים. האחרים, שאניותיהם שרדו את הקרב, נטשו את קורסיקה ועברו עם משפחותיהם ורכושם אל רגיון (Rhegion, היום רג'יו בדרום איטליה, מול מסינה).
[עריכה] לקריאה נוספת
- כתבי הרודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה.
- הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ניצחון שהושג באבידות כבדות, ניצחון פירהוס.
