קיצוניות ורדיקליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

המונח קיצוניות הוא מונח המשמש בחיי היום-יום והמעשה, אך חשיבותו העיקרית בתחום האידאולוגי והפוליטי.

למונח "קיצוניות" נודעת בדרך כלל משמעות שלילית וקיימת נטייה להשתמש בו כאשר לדעת המשתמש במושג זה, קיים מאפיין של קיצוניות (ראה להלן) במידה בלתי מוצדקת בנסיבות העניין . ראיית דעה או התנהגות כקיצוניים יכולים במידה מסוימת להיות פועל יוצא של נסיבות הזמן והמקום. אופיינית למושג קיצוני היא נטייתו להיות שגור כמעט תמיד בפיהם של מתנגדי הנתפסים ככאלו. לדוגמה: במישור הדתי אין קבוצה הקוראת לעצמה בשם המכיל את המושג "דתיים קיצוניים" (או שם הקשור לדת מסוימת כגון "איסלם קיצוני") או "חילונים קיצוניים", כשם שאין בנמצא קבוצה הקוראת לעצמה בשם המכיל את המושג "שמאל קיצוני" או "ימין קיצוני". המושג גם עשוי לרמוז לעיתים על שימוש באמצעים בלתי-לגיטימיים להשגת מטרה

[עריכה] הגדרות אפשריות לקיצוניות מבחינת מטרות

למושג קיצוניות ייתכנו הגדרות שונות.

רדיקליזציה פירושה קיצוניות [לעז]

הגדרות אפשריות שאינן תלויות בהכרח בנסיבות הזמן והמקום:

הגזמה בלתי-מוצדקת בעניין מסוים.
הנטייה ללכת עם רעיון מסוים עד הסוף, מבלי לקחת בחשבון אפשרויות אלטרנטיביות, הן מבחינה מעשית והן מבחינת עצם הנכונות לשמוע אותן (גם כאשר קיימות הוכחות לנכונות של דעות אחרות). למשל, האידאולוגיה הקומוניסטית, כאידיאולגיה, נחשבת בדרך כלל כקיצונית, בין השאר, בגלל אי-נכונות לכלול בכלכלה יסודות קפיטליסטיים.
נטייה לדה-לגיטימציה של מה שנחשב כ"צד השני", וכל מה או מי שנתפס כ"מתחרה".
הנטייה, העיונית לפחות, לכפות דעות על הצד השני.
שאיפות החורגות מעבר לכל אפשרות ריאלית הנראית באופק.
שימוש באמצעים החורגים באופי ובמידה ממה שמתחייב מנסיבות העניין.

הגדרות אפשריות התלויות בנסיבות הזמן והמקום:

סטייה ממה שנחשב נורמלי בתחום הדעות, המתבטאת בדעה שהיא נחלת אחוז קטן בלבד מהאוכלוסייה.
ריחוק ממה שנחשב למרכז מפת ההתפלגות הרעיונית בקרב האוכלוסייה הרלבנטית (בעיקר דעות פוליטיות).

הגדרות כאלו משתנות עם הזמן כשדוגמה קיצונית לכך היא השינוי בגישה הרוב הישראלית לאש"ף בעקבות חתימת הסכמי אוסלו.

סטיות אלו יכולות להתיחס הן לעניין מסוים והן למכלול נושאים. ככל שנושא מסוים יותר עקרוני בקרב האוכלוסייה הרלבנטית, או שמי שנחשב לחריג באותו נושא נוטה יותר להביעו, סביר יותר כי רוב האנשים יתייגו אותו כקיצוני. (ומכאן הביטויים השכיחים "חריג קיצוני" או "שוליים קיצוניים"). יחד עם זאת, לא תמיד כל מה שנחשב חריג ייחשב בהכרח גם כקיצוני.

[עריכה] הגדרות אפשריות לקיצוניות מבחינת אמצעים

בתחום האמצעים להשגת מטרה, בדרך כלל קיימת אצל מי שנחשבים "קיצוניים" נכונות גדולה יותר מאשר אצל "מתונים" להשתמש באמצעים הנחשבים פסולים, חוקית או מוסרית במדינות דמוקרטיות, וטווח רחב יותר של נסיבות בהן יהיו נכונים להשתמש בכך. בין האמצעים הללו:

הוצאת דיבה.
שימוש בחלקי אמיתות (רק כאלו התואמות את מטרותיהם).
אי-יושר ובפרט שימוש בשקרים בשביל התעמולה.
סרבנות למילוי חוקים, תקנות וצווים, או החלטות אחרות (גם כאשר הושגו ברוב קולות).
אלימות לא-גופנית כגון ונדליזם, פגיעה ברכוש, השחתה של מידע (כגון ערכים בויקיפדיה).
שיתוף פעולה עם גורמים לא-לגיטימיים כגון סוכנים זרים או מדינות אויב (במקרה זה המעשה לעיתים מוגדר כבגידה).
אלימות גופנית (אשר לא אחת מביאה אף למעשי רצח).
הפעלת טרור שמטרתו המוצהרת היא יצירת כאוס ופחד, במטרה להעלות את המודעות למטרות ארגון הטרור ולהשיג מטרות פוליטיות כאלו ואחרות.

ישנם גם מקרים בהם מה שנחשב כקיצוניות מלווה בשלילה עקרונית של האמצעים הנ"ל, אולם ייחשבו כקיצוניות בשל קיום אחת או יותר מההגדרות האפשריות הנ"ל בתחום המטרות, לצד שלילה עקרונית של אותם אמצעים פסולים. אולם, עפ"ר קיצוניות תלווה גם בנכונות לנקוט באותם אמצעים.

[עריכה] ביקורות על המושג קיצוניות

חלק מהמלומדים דוחים את הרעיון, כי קיימת פילוסופיה של קיצוניות. בתחום הסוציולוגיה, חוקרים אחדים אשר חקרו קבוצות ימניות-קיצוניות (ונוטים לבקר קבוצות אלו), מתנגדים לשימוש במונח "קיצוני", אשר נעשה פופולרי על ידי סוציולוגים צנטריסטיים בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20]. בעניין זה אמר ג'רום הימלשטיין, כי "במקרה הטוב, איפיון זה אינו אומר דבר על האנשים להם מודבקת תוית זו. במקרה הרע, מצייר המונח תמונה מוטעית". הניסיון לתייג אדם, קבוצה או פעולה כ"קיצוניים" מהווה, לעיתים קרובות, טכניקה לקידום מטרה פוליטית – בעיקר על ידי ממשלות המחפשות להגן על המצב הקיים, או על ידי צנטריסטים פוליטיים.

אנשים בעלי תדמית של קיצוניים, יותר מאשר הם רואים עצמם ככאלו, נוטים לראות את הצורך בפעולות קיצוניות במצבים מיוחדים. נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, אמר "המקומות החמים ביותר בגיהנום שמורים לאלו, אשר בעת משבר מוסרי שמרו על ניטרליות". בארי גולדווטר אמר בועידה של הרפובליקנים בארצות הברית ב1964: "בקיצוניות בהגנה על החירות אין כל מידה רעה".

ארגונים קיצוניים והתומכים בהם נוטים להצדיק את אמצעיהם הקיצוניים (בייחוד אלה שכוללים אלימות) על ידי האימרה:

"ההבדל בין טרוריסט ללוחם חופש הוא באיזה צד אתה נמצא".

לכאורה זו אימרה אובייקטיבית המתארת את הדעה הסובייקטיבית של שני הצדדים בנוגע למעשים מסוימים, וקובעת את העובדה שאותו מעשה נתפס כמוצדק או לא מוצדק כתלות בנפשות הפועלות. אולם, אימרה זו מעוררת מחלוקת רבה ונתפשת בעיני רבים כנסיון להסיר את הגנאי המוסרי מהמעשה עצמו וכביטוי לרליטיביזם מוסרי צבוע, שבעצם מתיר את דמם של אלה הנפגעים ממעשי האלימות של הקיצוניים.

לא אחת קורה, כי ראיית עמדה כקיצונית היא פועל יוצא של הזרם המרכזי הקיים בתחום הדעות בנקודת זמן מסוימת, וההיסטוריה ודעות הזרם המרכזי בזמנים מאוחרים יותר יוכלו לשפוך אור שונה על מה שנחשב בעבר כקיצוניות. למשל, שלילת העבדות נחשבה בעבר כקיצוניות ואילו כיום כל הצדקה של עבדות תיחשב כקיצוניות במדינות דמוקרטיות.

[עריכה] פעילות והשלכות

הדבקות הרבה במטרות, האופיינית לקיצוניים גורמת להם, בדרך כלל, לפעול בדרכים שונות למען השגת מטרותיהם במידה רבה יותר מאשר מי שנחשבים למתונים, ובכך לנסות להשפיע על הכלל יותר ממשקלם באוכלוסייה. דבר זה מלווה לא אחת בתופעת הרוב הדומם.

קיצוניים מעלים לא-אחת, במטרותיהם ובמעשיהם, שאלות של דמוקרטיה מתגוננת בשל מגוון סיבות אפשריות האופייניות לקיצוניים לעיתים קרובות: האמצעים בהם הם מוכנים לנקוט (ראה לעיל), עצם הנטייה להוות איום על הדמוקרטיה – הן במטרותיהם והן במעשיהם, ערעור על ערכי יסוד והנחות יסוד מקובלים ומטרות שונות הנחשבות כבלתי-ראויות עבור רוב האוכלוסייה.

[עריכה] המושג רדיקליזם

המושג "רדיקליזם" חופף, לעיתים, למושג קיצוניות, אך פירושו שונה. מקורה של המלה "רדיקלי" הוא במלה הלטינית radicus שמשמעה "שורש". אי לכך, שינוי רדיקלי הוא שינוי שורשי או עמוק - ההפך משינוי שטחי. בפוליטיקה, רדיקל דוגל בשינויים שורשיים ומעמיקים במבנה החברה, במיוחד בתחומי הכלכלה, הלאומיות, התרבות ויחסי הכוח בחברה. השימוש במלה בהקשרים פוליטיים החל במאה השמונה-עשרה ותיאר את המצדדים בדמוקרטיה ליברלית באנגליה ובצרפת. בפוליטיקה, רדיקליזם יכול להיות ימני או שמאלי, דתי או חילוני.

לשימוש במושג "רדיקליזם" ישנם כמה יתרונות לעומת המושג קיצוניות:

בדרך כלל יש משמעות שלילית למושג קיצוני, בעוד המילה רדיקל נחשבת לבעלת משמעות יותר נייטרלית. לכן, ישנם לא מעט אנשים וקבוצות המוכנים לכנות עצמם "רדיקלים" כנגד מיעוט מקרים בהם אנשים וקבוצות יכנו עצמם "קיצוניים".
במידה והמושג קיצוניות הוא פועל יוצא של התפלגות הדעות בזמן ובמקום הרלוונטיים, הרי שפירוש המילה רדיקליזם הופך אותה לפחות תלויה בהגדרות סטטיסטיות, אם כי שינוי שורשי עשוי לרוב לדרוש גם שינוי ניכר במאפייני התפלגות הדעות באוכלוסייה.
פירוש המושג רדיקליזם יוצר יותר אפשרויות לבדיקה אוביקטיבית (מהו המצב הקיים ומהם השינויים להם מיחלים הרדיקליים) של השימוש בו, אם כי ייתכנו פירושים סוביקטיביים לשאלה "מהו שינוי שורשי".

החסרונות של המושג רדיקליזם אל מול מושג הקיצוניות מתקיימים כאשר קיצוניות נחשבת כמה שהוגדר בתחום המטרות, ומבלי שהמושג יהיה תלוי בנסיבות הזמן והמקום. במקרים אלוייתכנו מצבים בהם קיצוניות בתחום מסוים מהווה דווקא שמירה על המצב הקיים.

לאורך כל התקופה שמאז פרוץ המהפכה הצרפתית, עם היווצרות המושגים שמאל וימין בפוליטיקה, קיימת למעשה חפיפה בין המושגים השמאל הרדיקלי והשמאל הקיצוני, היות והתקיימו בקרב מי שתויגו ככאלו בתקופות השונות הן ההגדרות של קיצוניות והן ההגדרות של רדיקליזם.

מנגד , בעוד המושג הימין הקיצוני קיים גם כן מאז המהפכה הצרפתית, הרי שהמושג הימין הרדיקלי קיים, למעשה, רק מאז שנות ה20 וה-30 של המאה ה-20, בעת עליית הפשיזם והנאציזם לשלטון. הסיבה לכך הייתה שעד אז, מה שנחשב לימין קיצוני דגל בשמירת הסטטוס-קוו ואילו הפשיזם והנאציזם נחשבו לימין קיצוני בשל עמדותיהם, אך בו בזמן גם התנגדו לשמרנות המסורתית של הימין הקיצוני המסורתי.

ביתר שאת, לאחר מלחמת העולם השנייה החל בעולם המערבי ואף במדינות דמוקרטיות שונות מחוצה לו, להתגבש קונצנזוס (שאומנם גם הוא השתנה במשך הזמן) סביב נושאים שונים, אשר גרם לכך שאידאלוגיות הנחשבות כקיצוניות ייחשבו גם כרדיקליות, בשל היותן מחוץ לקונצנזוס המקובל מבחינת מטרות ואמצעים. זאת, ללא קשר להיותן ימניות, שמאליות, דתיות, או חילוניות. עם זאת, גם ישנן בין מדינות שונות הבדלים בהתפלגות הדעות בנושאים שונים. בריטניה, למשל, ידועה במיוחד כמדינה בעלת מסורת של חילוקי דעות קטנים בין אזרחיה, ברובם הגדול.

[עריכה] אידאולוגיות הנחשבות כקיצוניות

ישנן אידאולוגיות שונות, אשר במדינות דמוקרטיות נתפשות בעיני רוב האנשים כקיצוניות ביסודן.
באידאולוגיות אלו בולטים במידה רבה מאפייני קיצוניות שונים כמוסבר לעיל. בין אידאולוגיות אלו ניתן לציין :

פשיזם - אידאולוגיה הרואה במדינה ערך עליון ובעלת ערך מוסף מעל הפרטים המרכיבים אותה. במשטר פאשיסטי המפלגה הפשיסטית היא היחידה המותרת, מצב של שלום נתפס כחולשה והמלחמה נחשבת כגילוי הנעלה ביותר של האדם.
קומוניזם - אידאולוגיה כלכלית-חברתית המוגדרת בבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי ניכר. במסגרת הקומוניזם מולאם כל הרכוש והופך לרכוש בבעלות הכלל, כאשר המדינה נותרת המעסיקה היחידה והמפלגה הקומוניסטית היא היחידה המותרת.
אנרכיזם - אידיאולגיה המתנגדת לכל סוג של שלטון וכפייה, ושואפת לבנות חברה לא היררכית ושיוויונית, עם דגש על חירות הפרט. האנרכיזם רואה במדינה כלי מנצל של האליטה החברתית, ושואף לביטול מוסד המדינה.
פונדמנטליזם - מונח הבא לציין קיצוניות דתית. הפונדמנטליזם אינו רואה בעין יפה את מרבית החידושים הטכנולוגיים, מתעלם מבערות ולעיתים אף מעודד אותה, ומקפח את זכויות האישה.
- איסלמיזם - מקרה פרטי של פונדמנטליזם: אידאולוגיה פוליטית הנגזרת מהשקפותיו השמרניות והדתיות של הפונדמנטליזם האסלאמי. האיסלמיזם דוגל בעיצוב מחדש של המדינה על ידי החלה שמרנית וכוללת של החוק האסלאמי בצורתו הנוקשה ביותר וקורא למלחמת קודש נגד ה"כופרים".
גזענות- תופעה חברתית, שבה נקבע "ערכו" של אדם לפי גזעו. הגזענות סותרת את העיקרון לפיו כל בני האדם הם שווי-זכויות, ורואה בגזע מסוים נעלה על שאר הגזעים.
לאומנות- הלאומנות היא תופעה דומה לגזענות, אלא שבה הקריטריון אשר נקבע היחס לאדם הוא לא גזעו, אלא מוצאו הלאומי.
- אנטישמיות- מקרה פרטי ונפוץ של לאומנות, אשר מהותו הוא שנאה כלפי בני העם היהודי.
נאציזם - אידאולוגיה קיצונית במיוחד המשלבת בתוכה פשיזם, לאומנות, גזענות, אנטישמיות והומופוביה: תפיסת עולם זו רואה באדם הלבן ("הגזע הארי") גזע עליון, ומטיפה לשנאה כלפי שאר הגזעים וכלפי עמים אשר שייכים לגזע הלבן מבחינה ביולוגית, אך לא עפ"י תורת הנאציזם, כגון יהודים והיספאנים.
ריאקציוניזם - מושג שהגדרתו היא שמרנות קיצונית והתנגדות לליברליזם ואידאולוגיות חברתיות מתקדמות.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

Himmelstein, Jerome L. 1998. "All But Sleeping with the Enemy: Studying the Radical Right Up Close." Paper, annual meeting, American Sociological Association, San Francisco