קוצר ראייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוצר ראייה, או מיופיה, הוא מצב של ליקוי בשבירת קרני האור על־ידי מערכת הרפרקציה של העין, הקרנית, הנוזל השקוף עדשת העין ומעבר נוזל הג'ל, הנגרם מחוסר היכולת של העדשה לרכז את האור על רשתית העין, בגלל שהעין עצמה ארוכה מדי. קוצר ראייה מתבטא במיקוד העצם הנצפה לפני הרשתית. לפיכך עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים.
קוצר ראייה הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. כרבע מהאוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית סובלת ממנו. במקומות כמו יפן, סינגפור וטיוואן, לאחד מכל שלושה או לאחד מכל שני מבוגרים יש קוצר ראייה.
בתהליך הרפרקציה (שבירת האור), המערכת האופטית שבעין איננה יכולה להעביר כראוי את גלי האור הנכנסים ממצב מקביל למצב שבירה ולמקדם בדיוק על פניי הרשתית אלא לפניה. ולכן מתקבלת תמונה מטושטשת. בעוד שברוחק ראיה מתמקדת התמונה מאחורי הרשתית. לתיקון הפגם ישתמש האופטיקאי בעדשות קעורות (לקצרי ראיה) וקמורות (לרחקי ראיה).
קוצר ראייה נמדד בדיופטרים, שהם עוצמת שבירת האור ומרחק מוקד העדשה (דיופטר הוא ההופכי של המטר, כלומר מטר בחזקת 1-) המתקנת שיש להרכיב על מנת לאפשר לעין למקד עצמים רחוקים כהלכה על הרשתית. קוצר ראייה של 6 דיופטר ומעלה נחשב קוצר ראייה חמור. אנשים בעלי קוצר ראייה חמור נמצאים בסיכון רב יותר לבעיות עיניים חמורות יותר, כמו הפרדות רשתית.
התאוריה הרווחת גורסת שהגורמים לקוצר ראייה הם תורשתיים ברובם. ממדידות שנערכו עולה שעור של 89% בהעברה תורשתית של קוצר ראייה. מחקרים שנערכו לאחרונה זיהו גֵנים שיכולים להיות אחראים לכך: ליקויים בגן PAX6 נראו כקשורים לקוצר ראייה במחקרים עם תאומים. לפי תאוריה זו, עין מאורכת מעט כתוצאה מפגמים במהלך ההתפתחות, גורמת לתמונה להתמקד לפני הרשתית במקום עליה. קוצר הראייה מתגלה בדרך-כלל בשנים הקודמות לגיל ההתבגרות, בין גיל 8 ל-12 שנים. ברוב המקרים המצב מחמיר בהדרגה עם גדילת העין במהלך גיל ההתבגרות, עד להתייצבות עם סיום ההתבגרות. קוצר ראייה מתוקן בעזרת שימוש בעדשות מתקנות, כמו משקפיים או עדשות מגע - לעדשות המתקנות יש ערכי דיופטר נגדיים לאלו של העין (שליליים). דרך נוספת חדשנית לתקן את קוצר הראייה היא באמצעות ניתוחי לייזר, כמו LASIK, שבו מורידים שכבה מעדשת העין, על מנת להקטין את רוחק הדמות מהעדשה.
