קומדיית מצבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קומדיית מצבים (או סיטקום) הנו ז'אנר של סדרת טלוויזיה קומית שמקורה ברדיו, והיום היא כמעט תמיד טלוויזיונית. בסיטקומים בדרך כלל אין קשר עלילתי בין פרק לפרק, אך הם עוסקים בשורה קבועה של דמויות (בדרך כלל בין 4 ל-8) הנקלעות מידי פרק למצבים אבסורדים או מוזרים.

תוכן עניינים 1 מאפייני קומדיית המצבים 1.1 מיקום 1.2 הדמויות 2 הכותבים 3 היסטוריה 4 סיטקומים בישראל

[עריכה] מאפייני קומדיית המצבים

כל פרק בסיטקום הוא באורך של 20 עד 30 דקות (תלוי באיזו ארץ) ובכל אחד ישנה לפחות בעיה אחת של גיבור אחד או יותר שמסתבכת כל הפרק עד שהיא נפתרת, לטוב או לרע. במקרה שיש יותר מבעיה אחת ממספרים אותן (plot a, plot b, plot c...). הדיאלוגים בסיטקומים הנם בלתי מורכבים, שנונים ולעתים ציניים. כל כשלוש שורות דיבור יבוא פאנץ' ליין (משפט מחץ) והדמויות אוהבות "לרדת" אחת על השניה. ככל שעוברות השנים, התהליכים בבפרק הסיטקום מתקצרים והולכים. פעם בכל פרק הייתה רק בעיה אחת שנמשכה באיטיות לכל הפרק. היום יכולות להיות אפילו חמש, חלק גדולות יותר וחלק קטנות יותר.

[עריכה] מיקום

המיקום הוא דבר חשוב בסיטקום. לכל סיטקום יש מיקום משלו, בעבר היו רוב הסיטקומים על משפחות, היום רובם על חברים, ותמיד יש סיטקומים על מקומות עבודה ועוד.

[עריכה] הדמויות

הדמות בקומדיית המצבים היא תמיד שטוחה (לפעמים יותר ולפעמים פחות, אך אף פעם לא לגמרי עגולה, כי זה לא יוצא אמין). דמויות הסיטקום מתחלקות לשלושה סוגים: חכם מהצופה, חכם כצופה, וטיפש מהצופה. הדמות החכמה מהצופה תוצר בדרך כלל כחנונית, כמגוחכת בחברה, ואיש לא יבין אותה; הדמות החכמה כצופה בדרך כלל תהיה צינית, ותצחק על האחרות; הדמות הטיפשה מהצופה היא הדרך הכי קלה לצחוק, היא עושה דברים טיפשיים ולא קולטת כלום. דוגמה מושלמת היא מ"חברים": שלוש דמויות חכמות כצופה (צ'אנדלר, מוניקה ורייצ'ל), שתיים טיפשות מהצופה (ג'ואי ופיבי) ואחת חכמה מהצופה (רוס).

[עריכה] הכותבים

רוב קומדיות המצבים נכתבות על ידי פורום כותבים, ולא על ידי כותב אחד. נהוג שהתסריטאי הראשי מכריז על נושא כל פרק והעלילה המרכזית, ושאר הכותבים כותבים בדיחות או דיאלוגים על הנושא. בישיבות הצוות קם כל כותב ומקריא את מה שכתב. בישראל, לעומת זאת, בשל חוסר תקציבים, ישנם אכן כותבים בודדים בלבד.

כותבי הקומדיות באים לרוב מתחום הסטנד-אפ. בשנים האחרונות יש תנועה של אומני סטנד-אפ אל קומדיות אלה לא רק ככותבים, אלא גם ככוכבים. לרוב תוכניות אלה נקראות גם על שם אותם כוכבים. "סטנדאפיסטים" אמריקאים רואים בתוכניות אלה את המסלול המהיר לתפוצה ארצית (בקנה מידה אמריקאי), לכסף ולתהילה.

[עריכה] היסטוריה

מקור קומדיית המצבים הוא מהרדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה "מרי קיי וג'וני", החל מנובמבר 1947. התוכנית "לוסי אהובתי", שהחלה באוקטובר 1951 היא בין קומדיות המצבים הראשונות, אך היא הוקלטה על-גבי סרט, מה שאיפשר לימים לשדרה כשידורים חוזרים, וכתוצאה הפכה כנראה לקומדיית המצבים הראשונה שעדיין מפורסמת כיום.

[עריכה] סיטקומים בישראל

בישראל לא היה מספר רב של קומדיות מצבים עבריות, ובסה"כ צולמו ושודרו פחות מ-20 סיטקומים ישראליים מאז קום המדינה כאשר ככל הנראה הדרישה לכך היא נמוכה יחסית.
הסיטקום העברי הראשון ששודר בארץ היה "קרובים קרובים" שנחשב לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בטלוויזיה הישראלית עד היום ושודר בערוץ 1. בנוסף במשך השנים נוצרו סיטקומים מקומיים נוספים ביניהם "שמש", "החיים זה לא הכל", "פאזל","הפיג'מות" וסדרת האנימציה הישראלית היחידה ששודרה בזמן פריים טיים בטלוויזיה - מ.ק. 22.