קבר רחל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר רחל - המקום שבו נקברה רחל אשת יעקב. לפי המקרא רחל נקברה בדרך לבית לחם:
- "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם".
קבר רחל מזוהה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, והוא מהווה מקום תפילה ליהודים ובעיקר לנשים יהודיות. המבנה הריבועי על הקבר הורחב בידי משה מונטיפיורי בסוף שנות ה- 30 של המאה ה -19 . למתחם הקבר התווסף חדר כניסה צמוד אשר דלת מפרידה בינו לבין המבנה הריבועי המקורי. דלת זו קיימת עד היום ולה נקבע מפתח ומנעול עם מנגנון המצריך פעולה מיוחדת לפתיחתו. שיטת הפתיחה הייתה סודית וידועה רק לגבאי המקום. מפתח הקבר המקורי נמסר על ידי מונטיפיורי, לשמש האשכנזי אברהם לייב מונזון הראשון, אשר שירת בתפקידו עד למותו ב- 1870. לאחר מותו החזיק במפתח הקבר, בנו ר' (יואל יוסף) שמעון מונזון, הגבאי הראשי של בית הכנסת הראשי של האשכנזים בעיר העתיקה (בית יעקב - "החורבה") ואשר כונה בפי כל ר' שמעון שמס (שמש). ר' שמעון שמס שימש בתפקידו כגבאי ושמש של קבר רחל, עד למותו ב- 1906. המפתח המקורי הזה, מצוי עד היום בידי נינו, איש ירושלים ר' שמעון ברמץ. העתק המפתח נמסר על ידי ר' שמעון שמס לעוזרו המסור ר' ישראל פריימן. לאחר מותו של ר' ישראל פריימן, עבר תפקיד שמירת הקבר לבנו ר' שלמה אליהו פריימן (שירש גם את גבאות ביהכ"ס "החורבה") ששמר והחזיק את המקום בתקופת המנדט הבריטי. הוא תיחזק את המקום והגן עליו מפני השכנים הערבים. ר' שלמה אליהו היה מחזיק את המפתח של קבר רחל שמקובל שהוא בעל סגולות נפלאות לנשים יולדות בפרט. המפתח הזה נמצא כיום אצל אחד מבניו של ר' שלמה אליהו.
בשנות התשעים של המאה ה-20 הוספו למבנה הקטן אגפים וביצורים נרחבים על ידי צה"ל בשל ההרעה הבטחונית.
בעת חתימת הסכמי אוסלו הייתה כוונה להעביר את השליטה הבטחונית בקבר רחל לידי הפלסטינים. נטען שלחץ פוליטי שכלל שתדלנות מצד המפלגות החרדיות מנע את העברת קבר רחל לשליטה ערבית.
ביום י"א חשון, המקובל כיום פטירת רחל אימנו, מגיעים לקבר רחל אנשים רבים כדי להתפלל על קברה.
יש דעה חולקת (שארל קלרמון-גנו, נגה הראובני ואחרים) המזהה את קבר רחל מצפון לירושלים, ליד צומת חיזמה, בכניסה ממזרח לירושלים, במקום המכונה בפי הערבים "קובור בני אישראיל" (=קבר בני ישראל). הפסוק "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה" בספר ירמיהו תומך, על פי פירוש אחד, בזיהוי קברה של רחל כמקום המצוי צפונית לירושלים ולא דרומית לה. כמו כן, בספר שמואל א', פרק י', מצוין מיקום "קברת רחל בגבול בנימין בצלצח" כאשר הדרך לבית לחם הוא בנחלת יהודה ולא בגבול נחלת בנימין. לפי הסבר זה, "דרך אפרת" המוזכרת בפסוק על קבורת רחל מתייחסת לנחל פרת.
המדרש מספר שיעקב קבר את רחל בכוונה על הדרך ולא הביאה לקבורה במערת המכפלה כדי שתתפלל על בניה כאשר יצאו בגלות. לפי המדרש, ירמיהו הנביא העיר את אבות האומה הישראלית כדי שיתחננו לפני הקב"ה שיבטל את גזירת החורבן, אך רק תפילתה של רחל נתקבלה והובטח שהבנים ישובו לארצם, בגלל שויתרה לאחותה לאה על הנישואין עם יעקב.
[עריכה] קישורים חיצוניים:
