קבר בני חזיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים. הקבר מתוארך לתקופת החשמונאים, והוא חצוב כולו בתוך הצוק. לצידו של הקבר ניצב קבר זכריה וסמוך לו ניצב יד אבשלום.
הקבר הוא למעשה מערת קבורה. כתובת עברית שנחקקה כנראה בתקופה החשמונאית ונמצאת מעל המערה מלמדת כי במערה קבורים משפחת כוהנים מבני חֵזיר:
| זה הקבר והנפש שלאלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כהנים מבני חזיר. | ||
מכתובת זו מסתבר שהמערה שימשה את משפחת בני חֵזיר במשך כמה דורות. כמו-כן ניתן ללמוד על עושרה של משפחה זו, שיכלה להרשות לעצמה להיקבר בנחל קדרון.
במקרא ישנה משפחת כוהנים בשם חֵזיר (דברי הימים א, כד, 15; נחמיה י, 21), אך אין לדעת אם יש קשר בין השניים, במיוחד לאור העובדה שהכתובת נחקקה מאות שנים לאחר האזכור המקראי.
בכתובת ישנו ציון של "נפש" (מבנה מיוחד ומפואר שנבנה לצד הקבר או עליו, כגון יד אבשלום), אך נפש זו לא נמצאה. הארכיאולוגים משערים שמעל הקבר אכן הייתה קיימת נפש שנהרסה במשך הזמן.
סגנון הקבר מושפע מהאדריכלות היוונית בלבד (שני עמודים בעלי כותרות דוריות) וללא השפעת אדריכלית מזרחית.
במסורת עולי הרגל, מזוהה המקום כבית החופשית - הבית בו ישב המלך עוזיהו בזמן בו היה נגוע בצרעת.
