קארל פורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קארל פורמן (23 ביולי 1914 – 26 ביוני 1984) היה תסריטאי אמריקני אשר נרדף על ידי הממשל האמריקני בימי ציד המכשפות של הסנאטור ג'וזף מקארתי, אך עדיין הצליח ליצור תסריטים חשובים ומצליחים כ"בצהרי היום" ו"הגשר על הנהר קוואי".

פורמן נולד בשיקגו למשפחה יהודית מן המעמד הבינוני. כסטודנט בשנות ה-30 נתפס לאידאולוגיה הקומוניסטית, על רקע עליית הנאציזם בגרמניה והשפל הגדול בארצות הברית. פורמן הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית בימי לימודיו, ולאחר סיום לימודיו עבר להוליבוד, והחל לעבוד כתסריטאי.

בין 1941 ל-1942 היה מעורב בכתיבתם של שלושה סרטים, אך לאחר מכן התגייס, ושירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. בסוף שנות הארבעים החל שוב בכתיבת תסריטים והפך לאחד מן התסריטאים המובילים בהוליבוד, כאשר תסריטו לסרט "אלוף" (בכיכובו של קירק דאגלס) זכה במועמדות לפרס האוסקר בשנת 1949.

בשנת 1951 בעודו עוסק בהסרטת הסרט "בצהרי היום" זומן פורמן להופיע בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית. הוא העיד כי היה חבר במפלגה הקומוניסטית האמריקנית למשך כעשור בימי נעוריו, אך התפקח משהתבגר, ועזב את הפעילות במפלגה. כתוצאה מסירובו לנקוב בשמות של חבריו למפלגה, הוכתר כ"עד עויין" ונאסר עליו לעבוד עבור אולפני הסרטים הגדולים.

פורמן היה התסריטאי של בצהרי היום, סרט שנחשב כאלגוריה לתקופת "ציד המכשפות" של ג'וזף מקארתי. על אף ששימש כמפיק משנה לא קיבל על כך את הקרדיט בכותרות הסרט, אך הותר לו לקבל את הקרדיט עבור התסריט, אשר זכה במועמדות לפרס האוסקר. הסרט נחשב לקלאסיקה בסוגת המערבון ולאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם. זה היה הסרט האחרון שהותר לפורמן ליצור במשך שש שנים.

פורמן עזב את ארצות הברית לאנגליה שם המשיך ליצור תסריטים ולשלוח אותם להוליבוד תחת שם בדוי. הישגו הגדול ביותר של פורמן לא נושא את שמו. בשנת 1956 היה שותף לתסריטאי נוסף ב"רשימה השחורה" לכתיבת התסריט לסרט "הגשר על הנהר קוואי" על פי ספרו של פייר בולה. השניים אינם מופיעים ככותבי הסרט בכותרותיו, ולפיכך ניתן פרס האוסקר עבור התסריט לפייר בולה. רק בשנת 1984 הכירה האקדמיה האמריקנית לקולנוע בתרומתו לסרט, והעניקה לו את הפרס לאחר מותו.

בנוסף להיותו תסריטאי עסק פורמן גם בהפקה. בשנת 1963 הפיק את הסרט האנטי מלחמתי "המנצחים", אשר צולם במלואו בבריטניה. בשנת 1965 מונה למנהל מוסד הקולנוע הבריטי, ושימש בתפקיד זה עד שנת 1970. בשנת 1971 קיבל את תואר האצולה CBE (אביר האימפריה הבריטית).

לקראת סוף חייו שב פורמן לארצות הברית, שם מת כתוצאה מגידול במוחו בשנת 1984 בביתו בשכונת בוורלי הילס. שני ילדיו נולדו בלונדון. בתו אמנדה פורמן הינה ביוגרפית ידועה, ובנו ג'ונתן פורמן הינו היסטוריון ומבקר קולנוע.