ציטוקינין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציטוקינין (Cytokinine) הוא שם כולל לקבוצה של תרכובות אורגניות המשמשות כהורמונים צמחיים.
קיימים שני סוגים של ציטוקינינים, הנבדלים ביניהם במבנה הכימי. הורמוני הסוג הראשון מכילים כולם את הפורין אדנין, המצוי גם ב[נוקלאוטיד] ATP ובחומצות הגרעין DNA ו-RNA. הורמוני הסוג השני מבוססים על שתנן, תרכובת חנקנית קטנה המצויה בשתן של בעלי חיים. למרות השוני הכימי הגדול בין שני סוגי הציטוקינינים, תפקודם הפיזיולוגי דומה. ציטוקינינים מצויים גם בייצורים מממלכות אחרות, כגון פטריות, חיידקים ובעלי חיים.
הציטוקין החשוב ביותר הוא זיאטין (Zeatin), אשר התגלה לראשונה בצמח התירס ואשר קרוי על שמו (השם הטקסונומי של התירס הוא Zea mays).
ציטוקינינים מעודדים צמיחת הגבעול וענפים משניים ומדכאים צמיחת השורש. הם מעודדים פוטוסינתזה וסינתזה של כלורופיל, מעודדים גדילה וחלוקה של תאי הצמח, מעודדים היווצרות של עורקים (שיפה ועצה) בצמח ומעכבים את הזדקנות הצמח.
