צחוק של עכברוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צחוק של עכברוש היא אופרה קאמרית ישראלית שהלחינה אלה מילך-שריף לליברית המבוססת על ספר באותו השם מאת נאוה סמל, ועוסקת באופן מקורי וייחודי בנושא השואה וזכרונה.
באופרה עשר תמונות, והיא בנוייה לשמונה זמרים, מקהלת נערות ותזמורת. משך הצגתה כשעה ושלושים וחמש דקות.
האופרה הועלתה לראשונה בהפקת התיאטרון הקאמרי ב-9 באפריל 2005 בבימויו של עודד קוטלר.
האופרה מגוללת את סיפורה של ילדה יהודייה קטנה בפולין במהלך תקופת השואה, אשר נמסרת בידי הוריה למשמורת אצל משפחת איכרים גויים. במעגל שני של סיפור מסגרת מספרת הילדה, שהיא עתה סבתא, בתל אביב של סוף המאה העשרים, את סיפורה לנכדתה, ובמעגל החיצוני ביותר של הסיפור עומדים בשלהי שנת 2099 החוקרים לימה אנרגלי ושותפה סטש, אשר חוקרים את מיתוס "ילדה ועכברוש" ששרד מימי השואה בספריית הזכרונות האנושית.
בהפקה המקורית משתתפים בבת מרום בתפקיד הסבתא (מצו סופרן), מאי ישראלי בתפקיד לימה אנרגלי (סופרן), אלכסיי קנוניקב בתקפיד הכומר (בריטון), עינת ארונשטיין בתפקיד הילדה בבור (סופרן), קלייר מגנאג'י בתפקיד הנכדה (סופרן), יונתן חיימוביץ' בתפקיד סטש (בריטון), ענת עיני בתפקיד האיכרה (מצו-סופרן) וגבריאל לובנהיים בתפקיד האיכר (בס-בריטון) ומקהלת מורן.
התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של אורי לשמן מלווה את היצירה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלי אשד, צחוק של עכברוש / האופרה
