פרנסיס גלטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סר פרנסיס גלטון (Francis Galton) (נולד 16 בפברואר 1822 ברמינגהם - נפטר 17 בינואר 1911 הסלמיר) איש אשכולות אנגלי, מדען, חוקר טבע ואבי תורת האאוגניקה. בן למשפחת וג'ווד-דרווין, שרבים מבניה היו מדענים, ובהם בן דודו צ'ארלס דרווין. גלטון עסק בסטטיסטיקה, בעיקר ביחס ליישומיה בתורשה, בגיאוגרפיה, מטאורולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה וצילום. כמו כן היה גלטון ממכונני שיטת הזיהוי הפלילי בעזרת טביעות אצבעות. ניסח את המושגים בסטטיסטיקה נסיגה וקוֹרֶלַצְיָה, וגילה את עקרון הנסיגה לעבר הממוצע (עקרון הקובע את היחסים בין מדידה שנועדה לחלק את החברה לקבוצות, לבין מדידה שנייה של הקבוצות שנוצרו על ידי המדידה הראשונה). היה הראשון ליישם שיטות סטטיסטיות במחקר על ההבדלים האנושיים ועל הורשת אינטליגנציה, החדיר את השימוש בשאלונים ובסקרים לשם איסוף נתונים על קבוצות אנושיות, מידע בו השתמש כדי ליצור מחקרים גנאולוגיים וביוגרפיים.
היה חבר האגודה המלכותית של לונדון (Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge). כתב למעלה מ-340 מאמרים וספרים במהלך חייו, ותואר אבירות הוענק לו בשנת 1909.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחקריו על תורשה ואאוגניקה
בצעירותו למד גלטון רפואה, אך לאחר מות אביו נטש את תחום זה ופנה לעיסוקים מדעיים אחרים. הוא טייל ברחבי העולם (בעיקר באפריקה) והיה חבר פעיל במרבית החברות המדעיות המלכותיות הבריטיות. צ'ארלס דרווין השפיע השפעה עמוקה על בן-דודו, ובעקבות ספרו מוצא המינים החל גלטון לחקור את תורשת האדם. דרך ניתוח סטטיסטי של אילנות יוחסין ודרגות קרבה של שופטים, מצביאים, אמנים, מדענים, מדינאים וראשי ממשלה הסיק גלטון כי גאונות, כישרון, אופי ותכונות מוסריות הנן תכונות מורשות, ולפיכך על האדם להזדווג באופן סלקטיבי כדי להעצים איכויות אלו. את המונח אאוגניקה טבע גלטון רק ב-1883, אך כבר בחיבורו משנת 1869, התבונה התורשתית (Heredity Genius), נשמעה קריאה לאנושות לקחת אחריות על האבולוציה של המין האנושי דרך פיקוח על הרכב התורשה באוכלוסייה; בהקדמה לספר מצהיר גלטון: "כשם שקל [...] להשיג דרך סלקציה זהירה זן קבוע של כלבים או סוסים הניחנים בכוחות ריצה מיוחדים, כך יהיה זה מעשי להפיק גזע אנושי רב כישרונות על ידי נישואין שנעשים מתוך שיקול דעת במשך כמה דורות רציפים... לכל דור יכולת עצומה להשפיע על התכונות הטבעיות של יורשיו, וזוהי חובתנו לאנושות לחקור את טווח הכוח הזה, ולהפעילו באופן שייתן יתרון לדיירים העתידיים של הארץ".
בספר Heredity Genius ניסה גלטון להגדיר ולבחון את התכונות הדרושות לאדם בחברה המתורבתת בכדי לשרוד. בחברה המתורבתת, טען, ליכולת התבונית והחברתיות חשיבות השווה ליכולות פיזיות אחרות: "בהינתן שתי חיות השוות מכל שאר הבחינות", הדגים, "זו האינטליגנטית יותר תגבור לבטח" (עמ' 336). עבור גלטון, התפתחות ציוויליזציה מוסרית (כלומר, החברה המערבית) היא בבחינת השתנות תנאי האקלים והמזון בהם חיה החיה האנושית, וכדי לשרוד עליה להתאים עצמה לסביבה החדשה.
בחיבור זה הסמיך גלטון את דעותיו על "מדע" האנתרופומטריה, הקובע את תכונות האדם באמצעות מדידת אברים שונים מן הגוף ובמיוחד הגולגולת (פרנולוגיה). בשנת 1884 אף הקים מעבדה, בה יכלו אנשים לעבור בדיקות אנתרופומטריות עבור תשלום, ולקבל את "ציוניו" של גלטון בנוגע לאיכותם התורשתית. גולטון אמנם משתמש במונחי התורשה, הברירה הטבעית והאבולוציה, אותם הוא שואל ממחקריו של דרווין, אך זה האחרון התנגד לדיעותיו של גלטון, וייחס משמעות לא רק לתכונות התורשתיות אלא גם למאמץ ועבודה קשה.
עיקר עיסוקו המדעי של גלטון היה בנושא האאוגניקה. הוא היה מראשי התומכים בהורשה של תכונות הניתנות למדידה, וביניהן מנת המשכל. אמונה זו הביאה אותו להבעת דעות קיצוניות, כגון תמיכה בהגבלת הנישואין על פי תכונותיהם התורשתיות של ההורים. גולטון לא היה הראשון שהמליץ לשלוט על הזיווגים האנושיים , אך היה הראשון שדן בנושא התורשה והשליטה על הילודה באמצעים סטטיסטיים. כמו-כן, היה הראשון ליישם את תורת האבולוציה והברירה הטבעית על החברה האנושית. ואולם, תחת ידיו פושטה תורת האבולוציה מהשפעות הסביבה על תהליכי הברירה הטבעית, והודגשה חשיבות הפן התורשתי בלבד. רעיון דרך מושגי הברירה הטבעית נראה הדיון על גזעים שונים כתיאור של מלחמת הישרדות שמתחוללת בין הגזעים. העיסוק בדעיכת הגזע הלבן קיבל כעת פרספקטיבה חדשה ונוסח בטרמינולוגיה מדעית חדשה. פרספקטיבת המאבק הטעינה את השיח על הגזע בתחושת דחיפות, וברצון לפעול וליישום מסקנות מדעי הגזע על החברה, לנוכח מה שנראה כהתדרדרות מהירה של המין האנושי במאה ה-19.
כיום נראה כי מנת משכל היא עניין מורכב מכדי להיות נמדדת ומכומתת על פי מדדים כגודל הגולגולת, או המרחק בין אחורי הראש וקידמת הראש, וכי לגורמים סביבתיים השפעה על יכולותיו השונות של האדם. דעותיו של גלטון, שנראה היום כי הינן מוטעות, היו בעלות השפעה שלילית על התפתחות מדע הפסיכולוגיה והובילו בעקבותיהן אסכולות שיצרו שינויים חברתיים שליליים, כהגבלות על ההגירה בארצות הברית, עיקורם של בעלי "מנת משכל נמוכה" ותופעות שליליות נוספות, ששיאן בחוקי "השבחת הגזע" בגרמניה הנאצית. אם זאת, הגדרת האאוגניקה של גולטון היא די רחבה, ורוב הרפואה הגנטית בת זמננו נופלת לתחומה. ואולם, לאחר מלחמת העולם ה-2 הפך המושג לכינוי גנאי ורוב הגנטיקאים העכשוויים מסרבים לראות בגלטון את מבשר המדע שלהם .
[עריכה] ניסוייו בצילום
בין עיסוקיו הרבים של גלטון אפשר למנות גם את מחקריו בצילום. תרומתו המעניינת לתחום נקראת צילום מורכב (Composite photography); שיטה שהמציא להרכבת מונטאז' מפורטרטים שונים זה על גבי זה לשם קבלת ממוצע ויזואלי. את הפנים המטושטשים והמדומיינים הללו יצר גולטון על-ידי צילום רצוף של פורטרטים על גבי אותו הנגטיב, בעזרת מצלמת רפרודוקציה. הנחתו הייתה שרק קווי המתאר המשותפים לכל הפורטרטים יראו באופן חד וברור, ואילו כל התווים האינדיבידואליים ויוצאי הדופן יטושטשו או ימחקו. בהשפעת הקטגוריה המושגית של האדם הממוצע שהמציא הסטטיסטיקאי אדולף קטלה, טען גלטון שדימויים אלו, אותם כינה "pictorial statistics", הנם הופעה אופטית טהורה של אותו "אדם ממוצע".
אחת ממטרות הצילום-המורכב הייתה ליצור "טיפוסי-משפחה" באמצעות צילום פורטרטים של כמה בני משפחה יחדיו, וכך לחזות מראש את החזות הפיזית של הצאצאים מנישואים אפשריים, וכן בדכי ליצור "מאגרים גזעיים טהורים", שיעזרו בעריכת סלקציה של זיווגים נכונים לשם השבחת הגזע.
[עריכה] מספריו
- The Telotype: a Printing Electric Telegraph, John Weale, 1849
- Narrative of an Explorer in Tropical South Africa, Murray, 1853
- The Art of Travel, Murray, 1855
- Vacation Tourists and Notes of Travel in 1860, Edited by Francis Galton, Clay and Taylor, 1861
- Meteorographica, Macmillan, 1863
- Hereditary Genius, Macmillan, 1869; Second edition of 1892
- English Men of Science, Macmillan, 1874
- Inquiries into Human Faculty, Macmillan 1883, Second Edition, Everyman, 1907
- Fingerprint Directories, Macmillan, 1895
- Noteworthy Families (with Edgar Schuster), John Murray, 1906
- Probability: the Foundation of Eugenics, Oxford, 1907
- Memories of My Life, Methuen, 1908
- Essays in Eugenics, Eugenics Education Society, London: 1909
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] בלועזית
- Pearson, Karl, The Life, Letters and Labors of Francis Galton, Cambridge: Cambridge University Press, 1914, 1924, 1930
[עריכה] בעברית
- סטיבן ג'יי גולד, אין מידה לאדם, הוצאת דביר, 1992.
[עריכה] קישורים חיצוניים
קטגוריות: ביולוגים | גנטיקאים | מדענים | מדענים בריטים | צלמים | צלמים בריטים
