פסל מיכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: משלב נמוך, עירוב זמנים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

סיפור פסל מיכה מופיע בסופו של ספר שופטים (פרקים י"ז - י"ח), ומתאר את את מעשה מיכה (הנקרא בסיפור גם מִיכָיְהוּ) מהר אפרים ופסלו.

מיכה גונב כסף מאמו, והיא מקללת את הגנב - ומיכה מחזיר את הכסף. אמו מברכת אותו, ואומרת שבעת שהיה הכסף גנוב הקדישה אותו לפסל. הם בונים פסל בעזרת הכסף, ומציבים אותו בבית אלהים שהיה שייך למיכה. מיכה משכנע את אחד מבניו להפוך ל"כהן". לאחר זמן מגיעים נציגים משבט דן המגלים את כוחו של ה"כהן" והאלוהים ובסופו של דבר חוזרים ולוקחים את ה"כהן" והפסל.

[עריכה] תחילת הסיפור

איש מהר אפריים גונב מאמו "אלף ומאה" כסף. לאחר ששומע כי קיללה את הגנב, הוא מחזיר לה את הכסף והיא מברכת אותו. אמו נותנת לו את הכסף בשביל שיעשה פסל ומסכה כפי שנדרה. מיכה מסרב ומחזיר את הכסף לאמו, והיא נותנת את הכסף לצורף שיעשה את המלאכה. מיכה שהיה בעל "בית אלוקים" הולך ועושה אפוד ותרפים וממנה את אחד מבניו לכהן.

[עריכה] מציאת הלוי

נער לוי מבית לחם, ממשפחת יהודה עוזב את בית לחם במטרה לגור במקום שימצא. הוא מגיע עד הר אפריים ובית מיכה. מיכה שואל אותו מאין בא, הלוי משיב לו כי הוא בא מבית לחם ושהוא הולך לגור במקום שימצא. מיכה מציע לו לגור איתו ולהיות לו לכהן (היות והוא משבט לוי) בתמורה ל"עשרת כסף",תשלום מזונות ובגדים. הלוי מסכים, מיכה משלם והנער מתפקד ככהן בבית מיכה.

[עריכה] משלחת בני דן

שבט דן מחפש להרחיב את נחלתו, הם שולחים 5 נציגים על מנת לרגל את הארץ. הם מגיעים להר אפרים ובית מיכה וישנים שם. בזמן שהותם שם, הם מזהים את קולו של הלוי ושואלים אותו "מי הביאך עד הלום, ומה אתה עושה בזה ומה לך פה?" והוא מספר להם את הסיפור ושהוא משמש ככהן בבית מיכה. הם מבקשים ממנו שישאל באלוקים ולאחר שאילת אלוקים הוא משיב "נוכח ה' דרככם אשר

[עריכה] מסעות הנציגים ושבט דן

חמשת הנציגים ממשיכים משם ומגיעים ל-ליש, הם רואים שבעם שם "אין מכלים" (רש"י- אין אחד מהם צריך לחבריו= מסודרים כלכלית. מצודת ציון- לא הורגלו במלחמה ובקטטה.). בנוסף לכך הם מגלים שהעם יושב בשקט (כמנהג הצידונים) ולא ממוגנים מפני מלחמה, אין יורשים(- אין אנשים צעירים שיירשו את הארץ אם התושבים ימותו), הם רחוקים מהצידונים (ולכן הם לא יבואו לעזור) ואין להם ברית מלחמה עם אנשים אחרים שיבואו לעזור בשעת מלחמה. הם חוזרים אל שאר השבט היושב בצרעה ואשתאול ומספרים להם על ליש. הם משכנעים אותם לצאת קרב לכבוש את המקום ומיד יוצאים 600 "איש חגור כלי מלחמה". הם נוסעים מצרעה ואשתאול לקרית יערים (ביהודה) שם הם חונים ומשנים את שם המקום ל"מחנה דן". משם הם ממשיכים לכיוון הר אפריים ובית מיכה. חמשת הנציגים מספרים לשאר הלוחמים כי יש בבית אפוד, תרפים, פסל ומסיכה.

[עריכה] המפגשים עם מיכה והכהן

לאחר תכנון, הם הולכים לבית מיכה וחמשת הנציגים לוקחים את הפסל, אפוד, תרפים והמסכה. הכהן שואל מה הם עושים ובתגובה הם אומרים לו להחריש ומציעים לו להיות להם לכהן, בהצדקה כי "הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ומשפחה בישראל?!". הכהן מסכים ומצטרף אליהם. בינתיים בבית מיכה שמו לב למה שקרה והם יוצאים אחרי שבט דן. בית מיכה מדביק את שבט ודן והם פונים אליו ואמורים "מה אתה צועק?" והוא משיב "את אלוקי אשר עשיתי לקחתם לי ואת הכהן לקחתם. מה אתם שואלים למה אני צועק?!". בתגובה בני דן ממליצים לו לרדת מהענייין על מנת שלא יפגעו בו הכעסנים והרגשנים שבלוחמים. בני דן ממשיכים בדרכם, ומיכה רואה כי הם רבים וחזקים ממנו ויורד מהעניין.

[עריכה] המלחמה והעיר החדשה

בני דן מגיעים לליש, מכים את תושבי העיר ושורפים את העיר, וכפי שציפו לא בא אף אחד לעזרתם. הם בונים את העיר וקוראים לה דן על שם אבי השבט (בנו של יעקב). הם מקימים את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה משמש ככהן. (ה-נ' קטנה. רש"י מסביר כי באמת הכהן הוא נכדו של משה רבינו, אך מפני כבודו הוסיפו נ'). הפסל נשאר עומד במשך כל הזמן שהמשכן היה בשילה.

שופטי ישראל