פלס בנאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פֶלֶס בנאים הוא מכשיר מדידה שבאמצעותו אפשר לקבוע האם משטח מסוים מאוזן (יחסית לקרקע בדרך כלל).
חלקו העיקרי של הפלס היא שפופרת המלאה בנוזל צבוע, בדרך כלל אתנול, באופן חלקי; כך שיש בועת אוויר בשפופרת. לאתנול יש נקודת קפיאה נמוכה, −114°C, שמונעת קפיאה בשימוש באזורים קרים.
לפלס יש לרוב גוף רחב כדי לאפשר יציבות בזמן מדידה. באמצע הפלס ישנו חלון קטן שבו הבועה והשפורפרת ממוקמים. שני קווי סימון ממוקמים היכן שהבועה צריכה להיות כאשר המשטח מאוזן. לעיתים קרובות ישנה שפופרת נוספת שמטרתה לקבוע היכן יש שיפוע של 45 מעלות.
