פלינט (אי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי פלינט (באנגלית: Flint Island) הוא אטול אלמוגים בלתי מיושב במרכז האוקיינוס השקט. האי מהווה חלק מאיי ליין ונמצא בשליטת קיריבטי.
[עריכה] גאוגרפיה
האי פלינט ממוקם 740 ק"מ (400 מילים ימיים) צפונית מערבית לטהיטי, 190 ק"מ (100 מילים ימיים) דרומית מזרחית לאי ווסטוק ו-220 ק"מ (120 מילים ימיים) דרומית מערבית לאטול קרוליין.
אורכו של האי כ-4 ק"מ ורוחבו כ- 0.8 ק"מ. שטח האי כ- 1 קמ"ר וגובהו 8 מטרים מעל פני הים. סביב האי שוניות אלמוגים שאינן מאפשרות עגינה בקירבת החוף.
על פי דוח משלחת חקר אמריקאית (מה-5 בפברואר 1841) האי היה מיוער בצפיפות. כיום האי מכוסה בדקלי קוקוס.
[עריכה] היסטוריה
האי התגלה לראשונה ב1801. שמו של האי ניתן לו על ידי רב החובל קין (Capt. Keen) בשנת 1835. בשנת 1856 הכריזה ארצות הברית על ריבונותה באי מכוח חוק איי הגואנו אולם בפועל האי לא ייושב. הממשל הבריטי, שטען אף הוא לריבונות באי החכיר אותו לחברת האחים הולדר ושות' (Houlder Brothers and Co) אשר כרו באי גואנו בין השנים 1875 - 1880. באזורים שנכרו הצטברו מים, ובמרכז האי נוצרו שלוש לגונות קטונות. מנהל הכרייה באי, ג'ון ט. ארונדל (John T. Arundel) הורה על נטיעת דקלי קוקוס באי בשנת 1881 ובאי ייצרו קופרה עד 1891. בשנת 1911 הוחכר האי לחברת ס. ר. מקסוול ושות' בע"מ (S.R. Maxwell and Co., Ltd) אשר העסיקה באי כ-30 עובדים והפיקה קופרה מ-30,000 הדקלים שבאי.
