פירוש המשנה לרמב"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הפירוש למשנה של הרמב"ם נכתב בשפה הערבית, ויש בו ביאור קצר לכל המשנה ודיון מעמיק בעניינים המרכזיים שבה. בסוף כל עניין הוא פוסק הלכה על-פי מסקנת התלמוד.

תוכן עניינים

1 מבנה הפירוש
2 שם החיבור
3 שפת החיבור
4 מועד חיבורו
5 היחס בין הפירוש לחיבוריו האחרים של הרמב"ם
6 ההקדמות למשנה
7 תרגומים לעברית
8 כתבי יד
9 קישורים

[עריכה] מבנה הפירוש

הפירוש תמציתי לכל משנה, וערוך לפי סדר זה: ביאורי מילים או תרגומם לערבית, הפניה להגדרה או הסבר בקטעים קודמים של הפירוש, ביסוס מושגים הלכתיים על התורה שבכתב, ביאור קצר של דין או מחלוקת, ציון שמו של התנא לפיו נפסקה ההלכה.

[עריכה] שם החיבור

בקרב קהילות מסוימות נהגו לכנות את הפירוש 'ספר המאור', בגלל חיבתם אליו; אולם הרמב"ם לא נתן לו שם, אלא כנהו "פירוש המשנה".

[עריכה] שפת החיבור

פירוש המשנה נכתב בערבית יהודית, ושזורות בו מילים עבריות. ספרים אחרים של הרמב"ם אשר נכתבו בערבית: ספר המצוות, מורה נבוכים, מלות הגיון, פרקי רפואה, ותשובות הרמב"ם.

[עריכה] מועד חיבורו

הפירוש נתחבר בצעירותו של הרמב"ם בשנות העשרים לחייו, לפני ספר המצוות, משנה תורה ומורה נבוכים. הרמב"ם הוסיף לתקן את הפירוש גם בתקופות מאוחרות יותר.

[עריכה] היחס בין הפירוש לחיבוריו האחרים של הרמב"ם

ככלל קיימת אחידות בין פסיקת הרמב"ם בפירוש המשנה לבין הקודכס ההלכתי משנה תורה, והפירוש למשנה משמש מקור להבהרת פסיקתו של הרמב"ם. אך ישנן סתירות או השמטות בין פירוש המשנה לספר משנה תורה, למשל בענין חידוש הסמיכה (פירוש המשנה סנהדריו א). ככלל ישנה גם זהות בין השקפותיו הפילוסופיות של הרמב"ם, בהקדמותיו למשנה ובפירוש למשניות שונות, לבין שיטתו הפילוסופית המגובשת אותה הוא מרצה בספר מורה נבוכים.

[עריכה] ההקדמות למשנה

בתחילת הפירוש ישנה הקדמתו המפורסמת של הרמב"ם למשנה (הנקראת לעיתים, בטעות, הקדמה לסדר זרעים) שבה הרמב"ם סוקר את השתלשלות התורה שבעל פה, בתחילת פרק חלק במסכת סנהדרין ישנו פירוש ארוך שזכה לשם "הקדמת הרמב"ם לפרק חלק", בה הוא מבאר את שלושה עשר עיקרי האמונה היהודית וענייני שכר ועונש. למסכת אבות כתב הרמב"ם הקדמה שזכתה לשם "שמונה פרקים לרמב"ם", בה הרמב"ם סוקר את מבנה נפש האדם, טעמי המצוות, תורת הנבואה, ידיעת האל ונושאים נוספים.

[עריכה] תרגומים לעברית

הפירוש מודפס בתרגום עברי בכל כרך סטנדרטי של ש"ס וילנא; אולם תרגום זה לוקה בחסר מבחינות רבות: מלאכת התרגום נעשתה בידי שבעה אנשים שונים בתקופות שונות ולא תמיד דעת הרמב"ם הייתה נהירה להם והייתה להם הרצינות הדרושה, הוא זרוע שבושי תרגום והעתקות שגויות, ויש בו השמטות רבות. פירוש המשניות זכה לעדנה לפני כארבעים שנה, בעת בה הרב יוסף קאפח הוציא לאור את פירוש המשניות לרמב"ם במקורו הערבי (ע"פ עצם כתב ידו של הרמב"ם לרוב המשנה) בתוספת תרגום חדש מלא לכל ש"ס המשניות, בהוצאת מוסד הרב קוק תשכ"ג-תשכ"ט.
על בסיס תרגומו של הרב יוסף קאפח החלה הוצאת מעליות שבישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים להוציא מהדורה מבוארת של פירוש המשנה לרמב"ם, תוך ביצוע תיקונים לעבודת תרגומו של הרב יוסף קאפח. עורך המהדורה הרב ד"ר דרור פיקסלר הוציא את מסכתות ברכות (תשס"ד) ועבודה זרה (תשס"ב) והרב יצחק שילת הוציא את הקדמות הרמב"ם למשנה (תשנ"ב) מסכת שבת (תשס"ה) ומסכת אבות (תשנ"ב).

[עריכה] כתבי יד

הפירוש למשנה נשתמר בכתב ידו של הרמב"ם (אוטוגרף) לחמישה סדרים, מלבד סדר טהרות. כתבי יד נוספים רבים מצויים בספריות שונות בעולם (קיימברידג' ועוד) ובאוספים של אנשים פרטיים.