פיצוץ הליפקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיצוץ הליפקס היה פיצוץ עז ב-6 בדצמבר 1917, בשעה 9:05 בבוקר, שהחריב 1,600 בתים בעיר הנמל הליפקס במדינת נובה סקוטיה שבקנדה. הפיצוץ גרם למותם של 1,635 אנשים ולפציעתם של אלפים. פיצוץ זה היה הפיצוץ מעשה ידי אדם החזק ביותר עד פיצוץ הפצצה הגרעינית, והוא עדיין נחשב כאחד הפיצוצים הלא-גרעיניים החזקים ביותר מעולם.
[עריכה] השתלשלות האירועים
במהלך מלחמת העולם הראשונה המה נמל הליפקס מאוניות שהובילו חיילים וציוד אל אירופה. בבוקר ה-6 בדצמבר עזבה את הנמל הספינה הנורבגית "אימו" (Imo) לכיוון ניו יורק. באותו זמן, יצאה מפתח הנמל ספינת התחמושת הצרפתית "מונט בלאן" (Mont Blanc) במטרה להצטרף לשיירה שעזבה לעבר אירופה. ספינה זו נשאה 2,300 טון של חומצה פיקרית, 200 טון טי אן טי, 35 טון בנזין באוקטן גבוה ו-10 טון צמר גפן עבור רובים.
בסביבות השעה 8:45, שתי הספינות התנגשו. ההתנגשות הסיטה את המונט בלאן אל הרציף, תוך שהיא בוערת. צופים רבים נקבצו כדי לחזות בספינה הבוערת, בעוד אנשי צוותה מנסים, ללא הצלחה, להזהיר אותם מפני הסכנה. כבאי האש של הליפקס הגיעו תוך זמן קצר, אך ב-9:05 התפוצצה הספינה. בעקבות הפיצוץ האדיר, למעלה מ-2.5 קמ"ר מהעיר הליפקס הוחרבו עד היסוד. הפיצוץ ניפץ אף חלונות בעיר טרורו, מרחק 100 ק"מ משם. העוגן של הספינה מונט בלאן נמצא חמישה ק"מ מהנמל. האסון גרם למותם של כ-1,635 בני אדם (למעלה מ-1,000 איש נהרגו באופן מייד) וכ-9,000 פצועים (6,000 פצועים קשה). שטח עירוני בגודל של כ-1.3 קמ"ר הושמד לחלוטין והותיר 1,500 איש חסרי בית.