פילון האלכסנדרוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פילון האלכסנדרוני (נקרא גם בשמו היהודי ידידיה) היה פילוסוף יהודי הלניסטי שחי באלכסנדריה שבמצרים בתקופת הבית השני (בתקופה שבין 20 לפנה"ס ועד 50 לספירה). מוצאו ממשפחה אריסטוקרטית, מצאצאי המלך הורדוס. הירבה לעסוק באפולוגטיקה של היהדות. כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו.
פילון עמד בראש המשלחת היהודית של קהילת אלכסנדריה לקליגולה שביקשה לבטל את הוראתו להציב את פסלו בבית הכנסת באלכסנדריה (40 לספירה הנוצרית).
רוב חיבוריו עוסקים בתורה, אך נשתמרו דווקא בידי הכנסייה. הוא אימץ לעצמו דרכי מחשבה אפלטוניות וניסה ליישב בין המיתוס המקראי לתפיסת האלוהים האפלטונית. פילון נהייה למקור השראה מרכזי לאבות הכנסייה הנוצרית בעיצוב תפיסת עולמם הדתית.
עיקרי התאולוגיה הפילונית:
- אלוהים ברא את העולם באמצעות מאמר. (לוגוס).
- אלוהים ברא חומר קדמון וברא ממנו את העולם. הבריאה הנה פועל יוצא של רצונו החופשי של אלוהים. העולם תלוי באלוהים שהוא סיבתו המוחלטת ואין אלוהים תלוי בקיומו או בפעולתו בעולם.
- אלוהים הוא שנתן בעולם חוק וסדר. הוא יצר את חוקי הטבע. אלוהים אינו בר שינוי ולכן גם חוקיו נצחיים אלא אם כן מתוך רצונו החופשי ירצה לשנותם.
- ישנה על כן אפשרות עקרונית להתרחשות הנס, פרי החלטה חופשית של האלוהים. הנס הנו ביטוי להשגחת אלוהים. הניסים אינם מעשים שרירותיים או מקריים, אלא הם נבראים תמיד מתוך מחשבה תחילה לטובת יחידים או קבוצות הזכאים לכך, או לטובת המין האנושי כולו.
- הדעת הנבואית נעלה על פעולת השכל האנושי הרגילה והיא פועל של ההשגחה האלוהית. מעמד ההתגלות בסיני הנו אב טיפוס לדעת הנבואית המועברת בכוח ההשגחה לקיבוץ של בני אדם.
- דעת האלוהים – שתי דרכים להשיגה. דרך עקיפה שכלית ודרך ישירה – נבואה. דעת זו הנה דעת מציאותו ופעולתו בעולם, אך לא דעת מהותו. אין לדעת דבר על מהותו של אלוהים. אלוהים הנו נמנע ההשגה.
- בהתגלות נמסרו לאדם חוקים הנמצאים בהרמוניה מלאה עם הטבע. חקיקה אנושית אינה מגיעה להרמוניה זו. חוק הטבע משמעו חוק שנתגלה מאלוהים.
- המדינה המושלמת הנה המדינה המבוססת על חוקי האלוהים, תיאוקרטיה. פילון מכנה משטר כזה דמוקרטיה במשמעות של שוויון הכול בפני החוק האלוהי.
- פילון מקבל את העיקרון האריסטוטלי בדבר המידה הטובה כדרך האמצע, אך מדגיש את חירות הרצון האנושית לבחור בין טוב ורע. (פרשנות מסוימת של פילון, כמו של הרמב"ם ושפינוזה אח"כ, תנסה להראות שפילון בעצם אינו מאמין בחירות זו)
התאולוגיה של פילון עברה דרך אבות הכנסייה אל עולם הרוח של ימי הביניים. מולה עמדה בימי הביניים תפיסת פלוטינוס בדבר האצלת העולם באופן הכרחי מאלוהים.
המחשבה הדתית של אבות הכנסייה ששורשיה בפילון הסתמכה על דעת אלוהים הנקנית לאדם בהתגלות. ההגות הפילוסופית מאידך מכוננת עצמה על הראציו האנושי. בהגות ימי הביניים בכלל ובהגות היהודית בפרט נדרש ההוגה להכריע או לפשר בין שני מקורות הסמכות הללו.
על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה שבעמק חפר.
[עריכה] מספריו:
- כתבי פילון
- נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס
- על חרות הצדיק
- על חוקים לפרטיהם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ירון כהן צמח, פילון האלכסנדרוני: לא בעיני גופך אלא בעיני התבונה
