ערוך השולחן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ספר עָרוֹךְ השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, אב בית דין בקהילת נבהרדק, במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך. ערוך השולחן נכתב לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך.

תוכן עניינים

1 שם הספר
2 מידע בסיסי
3 פסיקה ומנהג
4 השפעה
5 מהדורות
6 חלקים חסרים
- 6.1 יורה דעה
- 6.2 אבן העזר
7 ערוך השולחן העתיד
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] שם הספר

מקור השם של הספר "עָרוֹךְ השולחן" הוא על פי לשון המקרא בישעיהו (כא ה). זהו ניקודו הנכון, אבל כמעט כל הקוראים בו אומרים "עָרוּךְ השולחן".

[עריכה] מידע בסיסי

ערוך השולחן נכתב ויצא לאור בוורשה בחיי המחבר, בין השנים תרמ"ד-תרנ"ג (1884 - 1893), לאחר שהגיע לנבהרדק. הפירוש לחלק חושן משפט נכתב ונדפס ראשון, ולכן הקדמתו של המחבר מופיעה בתחילת חלק זה של החיבור.

באותה תקופה נכתב גם ספר המשנה ברורה (ולפעמים אף הביא את דבריו של האחרון). ההבדל הגדול בסגנונם של שני החיבורים הוא שהמשנה ברורה נכתב כפירוש רצוף ללשון השולחן ערוך עצמו (אולם רק לחלק אורח חיים), ואילו בערוך השולחן, במקום פירוש צמוד לטקטס, לכל סימן יש מאמר שעומד בפני עצמו. ולפי הדברים שנדפסו בשער הספר:

"בו יבואר כל הדינים וההלכות הכתובים בשולחן ערוך... עם כל הדינים המפוזרים בספרי האחרונים. וכל דין ודין בארתי במקומו בטעמו בעזרת השם יתברך, על פי הצעות וראיות מגדולי הפוסקים. והכל בלשון צח וקל, ובסדר נכון, כאשר תחזינה מישרים הלומד בפנים הספר."

[עריכה] פסיקה ומנהג

שיטת הפסיקה ההלכתית והמנהגים שבספר ערוך השולחן משקפים היטב את הנורמות של קהילות ליטא במיוחד, והמתנגדים במזרח אירופה בכלל, בסוף המאה ה-19. לעיתים מזכיר המחבר את מנהגי החסידים, אבל רק בתור "יש נוהגים", ולא כעיקר בהלכה או במנהג.

מנהגי פולין (ואף של המתנגדים שם) משתקפים פחות בספר. אבל ההבדל הגדול שבינו לבין ספר הפסק הגדול שנכתב בפולין באותו זמן — ספר המשנה ברורה — אינו בתחום המנהג אלא בשיטת הפסיקה דווקא. המשנה ברורה נטה להחמיר בנושאים רבים על מנת לצאת ידי כל השיטות השונות, ואף כאשר פסיקה כזו נוגדת את המנהג שהיה מקובל במשך דורות. לעומת זאת, בערוך השולחן הנטייה הכללית היא להצדיק את הפסיקה שהייתה מקובלת בקהילות, ולמצוא תמיכה למנהגים המקובלים אצלן.

[עריכה] השפעה

הספר ערוך השולחן היה פופולרי מאוד בקהילות אשכנז עד השואה, נדפס פעמים רבות, ובתור ספר פסיקה הוא נחשב כבעל סמכא רציני וחשוב ביותר.

בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתה של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של ספר ערוך השולחן בתור ספר פסיקה בסיסית. השפעתה של המשנה ברורה הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, ואשר זכרם נחרט במקומות רבים בערוך השולחן.

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק, ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין.

האחרון העדיף את ערוך השולחן מבחינת "הלכתא כבתראי" (כלומר, שבעל "ערוך השולחן" הספיק לקרוא את דברי ה"משנה ברורה" ולא השתכנע מהם), אבל בעיקר בגלל שיטת הפסיקה המתונה שבו (שו"ת בני בנים לרב יהודה הרצל הנקין, חלק שני סימן ח').

[עריכה] מהדורות

המהדורה המקורית שיצאה לאור בחיי המחבר הופיעה מחדש בעשרות מהדורות צילום, אבל לא נדפס מחדש למעלה ממאה שנים.

בשנת תשס"ו יצאה לאור מהדורת "עוז והדר", שהיא במתכונת של המהדורה המקורית אבל עם ההוספות האלו:

פיענוח ראשי תיבות
פיסוק חלקי
הוספת פסקי המשנה ברורה בחלק אורח חיים
הוספת הקדמה מפורטת על חיי המחבר

[עריכה] חלקים חסרים

[עריכה] יורה דעה

בערוך השולחן על יורה דעה, חסרים שני חלקים גדולים במהדורה המקורית שיצא בחיי המחבר, וכמו כן במהדורות הצילום הנפוצות שנעשו ממנה:

הלכות יין נסך, עבודת כוכבים, ריבית, וחוקות העכו"ם (סימנים קכ"ג עד קפ"ב; לאחר הלכות הכשר וטבילת כלים, ולפני הלכות נידה)
הלכות נדרים ושבועות (סימנים ר"ג עד רל"ט; לאחר הלכות נידה ומקוואות, ולפני הלכות כיבוד אב ואם)

ביחד חסרים 96 סימנים במהדורות המודפסות, מתוך 403 סימנים ביורה דעה.

כתב ידו של המחבר להלכות נדרים ושבועות נמצא בעזבונו אצל צאצאיו — משפחת בר-אילן בארץ — והובא לדפוס על ידי הרב שמחה פישביין בשנת תשנ"ב. וכך כתב פישביין בפתיחה למהדורתו:

רבנו פתח בדיני, והדפיס את החלק הראשון של ספר ענקי זה (על חושן משפט) בשנת תרמ"ד, וכעשר שנים לאחר מכן התחיל בהדפסת החלקים על יורה דעה. משום מה לא איסתעא מילתא להדפסת חלקנו זה על הלכות נדרים.

והנה גילגלה זכות רבנו לידי, שמשפחת בר־אילן, צאצאי רבנו, ובראשם הרב נפתלי בר־אילן, בנדיבות לבם המציאה לי את כתב־היד של החלק, והרשה לי להדפיסו...

חלק זה על "הלכות נדרים" לא נכלל במהדורת "עוז והדר", שיצאה לאור בשנת תשס"ו.

הלכות יין נסך, עבודת כוכבים, ריבית, וחוקות העכו"ם עדיין חסרות, שהם 60 סימנים.

[עריכה] אבן העזר

בערוך השולחן על אבן העזר, חסרה חטיבה אחת גדולה של הלכות, דהיינו הלכות כתובות (אבן העזר סימנים ס"ו-קי"ח, לאחר הלכות קידושין ולפני הלכות גיטין). מדובר על סה"כ 53 סימנים חסרים מתוך 178 סימנים בשולחן ערוך אבן העזר.

[עריכה] ערוך השולחן העתיד

מאחר שה"שולחן ערוך" שעל פיו נכתב ערוך השולחן, דן רק במצוות התקפות בזמן הזה, היו חסרים בספר אזורים נרחבים על דיני זרעים, טומאה וטהרה, נזירות, ערכין וחרמין, סנהדרין, ממרים, מלכים, שקלים וקדוש החודש.

נושאים אלו נכנסו לספרו הבא של אפשטין - ערוך השולחן העתיד, שחלקו שיצא בחלקו לאור בשנים תרצ"ח-תש"ו (1938-1946) בתל אביב. מאוחר יותר (החל משנת תשכ"ב 1962) הוציא מוסד הרב קוק את הספר מחדש, כולל חלקים שלא הודפסו קודם לכן.