ענן בן דוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החכם ענן בן דוד הנשיא (המאה ה-8), מנהיג פוליטי-דתי, נחשב על ידי רבים כמי שגיבש את התנועה הקראית. אחרים סוברים כי הוא ייסד תנועה אחרת שנקראה על שמו ענניים ותנועה זו נטמעה לבסוף ביהדות הקראית.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
חיי ענן לוטים למעשה בערפל. במסורת היהדות הקראית הם מתוארים כלהלן:
ענן בן דוד נולד בפרס בשנת 715. היה תלמיד-חכם ממשפחה מיוחסת בבבל מבית ראש הגולה, ששורשיה מגיעים עד לדוד המלך, ולכן תוארו הוא הנשיא. מסופר עליו שהיה בקיא גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בשנת 765 נפטר בבבל ראש הגולה ממשפחת בוסתנאי ולא השאיר אחריו יורש. מאחר וענן בן דוד היה בן אחיו של בוסתנאי, הוא נקרא מפרס על ידי ראשי הישיבות בבבל כדי להתמנות לתפקיד ראש הגולה.
באותה תקופה עם העברת מרכז השלטון העבאסי מדמשק לבגדד שבבבל, שהייתה לב היישוב היהודי הרבני, עלה באופן משמעותי כוחם וסמכותם של המוסדות הרבניים וגבר הכוח שבידי ראש הגולה והגאונים. ראשי הישיבות בבבל ראו את עצמם כחוליה אחרונה בשרשרת של פוסקים במסורת שבעל פה, ותבעו לעצמם את הזכות הבלעדית לפרש את התורה, תוך החלטה נחושה לכפות את המסורת הבבלית על כל הקהילות היהודיות, וכתוצאה מכך הורחבה השפעת התלמוד הבבלי ופירושי הגאונים. מצב זה עורר התנגדות בקרב קהילות שבהן השתמרו מסורות שנוגדות את התלמוד ושררה הדעה שהתורה שבעל פה אינה דבר אלוהים.
לפי הגרסה הקראית, המהווה כמעט תמונת ראי של הגרסה הרבנית (ראה להלן), לאחר שענן בן דוד התמנה לאב בית דין הגדול ולראש הגולה ואושר על ידי הח'ליף (ככל הנראה אלמנצור (754-775)), הוא החל לטעון נגד התורה שבעל פה ודגל בתורה שבכתב בלבד, ככל הנראה מפני שהגיע מפרס שם השתמרו המסורות האנטי-רבניות. כאשר ראו זאת הרבניים, הם החלו להילחם בענן וזממו להמיתו - הם שיקרו והלשינו עליו כי מרד במלכות, פשע שהעונש עליו הוא מוות.
בעת שהותו בכלא הוא נפגש עם אדם חשוב ומכובד בשם אבו-נאמן אבו סאביט אבו חניפה, שהושלך לכלא על לא עוול בכפו. אבו חניפה התחבר עם ענן ויעץ לו כיצד לבטל את גזר-הדין. לאחר שענן הופיע שנית בפני הח'ליף והוכיח את צדקתו הוא יצא זכאי, ובשנת 767 הוא שוחרר מן הכלא.
[עריכה] יצירתו של ענן
מוסכם על הכול כי ענן בן דוד פירסם בשנת 770 בערך את ספרו העיקרי - ספר המצוות. את ספרו הוא כתב על פי דעות של יהודים לא רבניים שכבר היו קיימות עוד לפניו. עם זאת בספרו הוא השתמש לעיתים בשיטות הדומות לשיטות הרבניים, ולעיתים פירש את התורה פירוש בלתי רציונלי. למעשה השיטה המוצגת בספרו רחוקה למדי מהקראות שיוחסה לו. אומנם עקרונות היסוד שקבע, קריאה לאבלות מתמדת על החורבן, סגפנות והחמרה בדיני גילוי עריות, היוו בסיס לקראים בדורות שאחר כך.
ענן בן דוד התנגד לסמכותם של הרבנים וטען שהתורה מסבירה את עצמה ושביכולתו של האדם להגיע לאמת, והדבר בא לידי ביטוי באמרתו: "חפישו באורייתא שפיר ואל תשענו על דעתי", כלומר "חפשו היטב בתורה, ואל תשענו על דעתי".
[עריכה] ענן בזקנתו
לפי המסורת הקראית, כאשר ענן בן דוד ראה כי אותם חוגים התומכים בתורה שבעל פה לא שמעו לדבריו ולא שבו לתורה שבכתב, הוא ביקש מהח'ליף רשות לעלות לארץ ישראל, להשתקע בירושלים, ולבנות בה בית כנסת. הח'ליף הסכים לבקשתו, וענן עזב את כל רכושו בבבל ועלה לירושלים יחד עם משפחתו תלמידיו וחבריו. בית הכנסת שייסד ענן נקרא על שמו והוא עומד עד היום על מכונו ונחשב לבית הכנסת העתיק בעולם שעדיין מתפללים בו.
בירושלים הפנה ענן בן דוד את כל מרצו, התלהבותו ולמדנותו לגיבוש תנועתו שרוכזה סביב בית הכנסת שאותו בנה. הוא הנהיג מנהגי אבלות כמו איסור אכילת בשר ושתיית יין, קבע דפוסי מצוות וטהרה חמורים יחד עם הסתגפות גופנית ורוחנית, זאת על מנת להיבדל מן הפרושים - הרבניים. ענן בן דוד ירד גם למצרים והפיץ שם את הדת בין כל הקהילות, במצרים הצליח ענן לייסד קהילה גדולה שהשפעתה גדלה בתוך הקהילות.
ענן בן דוד נפטר בגיל 96 בשנת 811, ונקבר בירושלים בשיפולי הר המוריה מול קבר זכריה הנביא.
[עריכה] האם ענן יסד את היהדות הקראית?
בשאלה זו חלוקים חוקרים וחכמים, קראים ורבניים כאחד.
הטענה המסורתית היא כאמור, שענן בן דוד היה מנהיג פוליטי-דתי שאירגן את מתנגדי התושב"ע שתמיד נשארו בעם ישראל, והוא זה שהקים את היהדות הקראית כתנועה וטיהר אותה מיסודות של התושב"ע.
רוב החוקרים המודרנים אינם מקבלים את הטענה המסורתית שענן בן דוד יסד את הקראות, אלא מבדילים בין הקראים לבין הענניים, אלו שהלכו אחריו ונקראו על שמו. קיומה של קבוצת העננים כקבוצה נפרדת לצד קבצות יהודיות אחרות, מוזכרת גם במקורות קראיים קדומים וגם במקורות מוסלמיים. חוקרים אלה טוענים שענן יסד את ה"ענניים" שכמה מאות שנים לאחר מכן נטמעו בתוך היהדות הקראית. אחת ההשקפות המחקריות החדשות היא שלמעשה לא חל פילוג ממשי בין הרבניים לבין תומכי ענן (ועובדה היא שצאצאיו עמדו בראש ישיבותיה). לפי השקפה זו, ההתפלגות אירעה רק בימי נינו, ענן השני.
כבר במאה העשירית לספירה, מספר החכם הקראי יעקב הקירקיסאני על הקראים ועל הענניים כעל שתי קבוצות יהודיות נפרדות (הוא מוסיף עוד קבוצה שלישית - תלמידיו של בנימין הנהאונדי). ההיסטוריון הערבי מסעודי בן המאה העשירית, מספר על הקראים ועל הענניים כעל שתי קבוצות נפרדות אך טוען שהיה להם לוח שנה זהה. איש המדע האפגאני, אלבירוני (973-1048), אמר שהענניים הם תנועת משנה של הקראים, וחבריה מחמירים במנהגיהם.
נראה שענן בן דוד סיפק למתנגדים לתורה שבעל פה את שני הבסיסים שחסרו להם עד אז: שיוך לבית דוד, ושכבה למדנית. כנראה בסיוע שני אלה יכול היה לגבש תנועה סביבו ובזכותם הזכירו קראים רבים את ענן בתור מייסד היהדות הקראית.
[עריכה] חיבוריו
ענן בן דוד חיבר חיבורים רבים, שרובם אבדו. רק שלושה מהם ידועים לנו בשמותיהם:
- ספר המצוות - ספר המכיל את כל מצוות החובה. הספר נכתב בארמית ובו כתב ענן את עקרונות האמונה הקראית.
- פירוש התורה - פירוש לכל חמשת חומשי התורה על פי הפשט, מבלי לפרשם על בסיס הדרש, כפי שפרשו הרבניים.
- ספר פדלכה - ביאור מקוצר להבנת הכתוב.
[עריכה] ענן בן דוד במקורות הרבניים
מקורות הרבניים הסבירו את הפילוג בין הקראים לרבניים כנובע משאפתנות אישית של ענן לאחר שנלקח ממנו כס הנשיאות. בהתאם לכך המקורות הרבניים הופכים את סדר הדברים. לפי ספר הקבלה של הראב"ד מהמאה ה-12, שנכתב 400 שנה לערך לאחר ימי ענן, ענן שהיה תלמיד חכם בתחילתו, לא היה אהוד על החכמים בגלל שראו בו "שמץ פסול" והיו בו "פריצות וחסרון יראה". על כן העדיפו על פניו את אחיו חנינאי כראש גולה. בעקבות כעסו הוא ליכד סביבו אנשים משרידי 14 כתות צדוקיות שהיו בזמנו בפרס ובבל והקים את ה"ענניים". דבר זה גרם למאסרו כבוגד במלכות, שממנו ניצל כשטען באוזני הסולטן שהוא עומד בראש דת שונה מהדת הרבנית.
חוקרים רבים ראו בגרסה הרבנית לחייו של ענן, כמו גם בגרסה הקראית, תיאור מוטה שלא בהכרח שופך אור על האמת ההיסטורית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על היווסדות הקראות ומצוותיה, בעלון השבועי של רב הקמפוס של אוניברסיטת בר אילן
