עמנואל רוזן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל רוזן (נולד 1960, בראשון לציון) איש תקשורת ישראלי .
כנער שימש עתונאי נוער (ע.ק) ב"מעריב לנוער", ואת כתבתו הראשונה ערך במסגרת המדור "התפוח מראיין את העץ", כאשר ראיין את אביו, שמואל רוזן, שנודע בעיקר בהיותו חידונאי.
את ראשית נסיונו המעשי בתחום התקשורת רכש בעת שירותו בצה"ל, כששימש כתב העיתון הצבאי "במחנה". כשהחל את חייו האזרחיים החל לשמש כעורך חדשות בעתון מעריב. בשנת 1987 קיבל את תפקיד הפרשן הצבאי של העיתון. כעבור חמש שנים, בשנת 1993, פרש מהתפקיד. עם הקמתו של ערוץ 2 עבר לחברת החדשות של הערוץ ככתב ופרשן מדיני.
עם הקמת ערוץ 10 בשנת 2002 התפטר רוזן מתפקידו ועבר אליו, מה שהיה נראה בעיני אישים בתחום מהתקשורת בהתחלה צעד תמוה לאור מעמדו הבכיר בערוץ 2 ואי הבהירות שלוותה בקשר לערוץ החדש. בערוץ 10 החל לשמש כפרשן המדיני וכמגיש תוכנית התחקירים "זה הזמן". בתוכניתו זו הוא משמש כמראיין שלא נרתע מבוטות. במהלך נובמבר 2006, עזב את התוכנית והצטרף לזכיינית ערוץ 2, רשת. [1]
במקביל לתפקידיו העיתונאיים והפרשניים בערוצי הטלוויזיה, מגיש בתשע השנים האחרונות (מאז 1997), מדי יום שישי בבוקר, יחד עם עמיתו דני סידס את התוכנית הסטירית "גומרים הולכים" ברדיו ת"א.
לרוזן הוענק "אות התקשורת" מטעם "המרכז הרב תחומי ללמודי תקשורת" בת"א. בדירוג 100 האנשים החשובים ביותר בתקשורת בישראל בשנת 2002 שערך מגזין "התקשורת", דורג רוזן במקום ה-64.
