עמוס 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הלווין עמוס 2

עמוס 2 הוא לוויין תקשורת ישראלי, השני בסדרת לווייני התקשורת "עמוס".

עמוס 2 שוגר מבייקונור שבקזחסטן ב־28 בדצמבר 2003 בשעה 02:30 (27 בדצמבר בשעה 23:30 לפי שעון ישראל).

הלווין נבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, והוא מתופעל בידי החברה הפרטית חלל תקשורת, משקלו 1,370 קילוגרמים והוא הגדיל את יכולת העברת הנתונים של חברת חלל תקשורת במזרח התיכון, אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. עמוס 2 ממוקם במסלול גיאוסינכרוני בגובה 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה בקו אורך 4 מערב, בקרבת לווין התקשורת הישראלי הראשון, עמוס 1 ששוגר באמצעות טיל אריאן ב־1996.

[עריכה] ייחודו של עמוס 2

ייחודו של עמוס 2 מתבטא בעיקר בעוצמתו הגבוהה, אשר מאפשרת לקלוט את השידורים באנטנה קטנה יחסית (בקוטר 60 ס"מ). הלוויין השני מבוסס על פלטפורמת עמוס 1 בתוספת שיפורים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. השינויים שהוכנסו נועדו לענות על דרישות המשימה, בעיקר בביצועי המטעד (תחום תדרי (KU, מספר המשיבים, שטחי השירות והספק המשיבים.

בלוויין ישנם עשרים ושניים מקטעי חלל פעילים, כל אחד ברוחב פס של 36 מגה"ץ, וכן שישה מקטעי חלל לגיבוי. עם סיום תהליך פיתוח הלוויין מיוצרות כל היחידות המוטסות. היחידות מורכבות על מבנה הלוויין (STRUCTURE), עוברות תהליכי בדיקות ושילוב. עם השלמת הרכבת הלוויין הוא עובר תהליכי שילוב, בדיקות, ניסויי סביבה (דימוי תנאי השיגור ותנאי המסלול), ובסופן מתקיים סקר קבלה ראשוני של הלוויין, המאפשר לשנע אותו לאתר השיגור. באתר השיגור מבוצעות פעילויות הכנת הלוויין לשיגור, כולל התקנתו במשגר. הלוויין משולב במשגר בתצורת שיגור: המשטחים הסולריים מקופלים, אנטנות התקשורת מקופלות, אספקת החשמל מבוצעת באמצעות המצבר ורק ליחידות שפעולתן נדרשת במהלך השיגור (זאת במטרה לחסוך בהספק חשמלי המוגבל על-ידי המצבר).

[עריכה] שיגור הלוויין

שיגורו של "עמוס 2" בוצע בידי הקונסורציום הרוסי-אירופי סטארסם, באמצעות טיל סויוז-פרגאט בן 4 שלבים. השיגור תוכנן במקור למשגר אריאן המסופק על ידי החברה הצרפתית אריאן, אך הועבר לסויוז הרוסי מסיבות טכניות.

משגר סויוז הוא משגר הבנוי משלושה שלבים. עם הקמת חברת שירותי השיגור STARSEM, פותח השלב הרביעי, ה-,FREGAT המאפשר לחברה להציע שירותי שיגור למסלולים שונים ולשגר לוויינים גדולים יותר. תצורת המשגר ששיגר את לוויין עמוס-2 היא: שלושת השלבים של SOYUZ, שלב רביעי (עליון) - ה- FREGAT, מתאם לוויין (SATELLITE ADAPTER), וחופה (FAIRING).

תהליך השיגור של לוויין כלל שני שלבים עיקריים - השלב הראשון, משלב ההמראה של ה-SOYUZ-FREGAT, ועד לרגע הניתוק בין השלב השלישי של ה-SOYUZ ממערכת ה-FREGAT אליו רתום לוויין עמוס 2.

שלב זה כולל את האירועים הבאים:

הדלקת ארבעת מנועי השלב הראשון, המראת המשגר.
סיום התנועה האנכית של המשגר.
הצתת השלב השני, סיום בעירת השלב הראשון והתנתקותו מהשלבים הבאים.
הצתת השלב השלישי, סיום בעירת השלב השני והתנתקותו מהשלב השלישי. הסרת החופה.
סיום בעירת השלב השלישי.
הפרדה בין השלב השלישי והמודול הקדמי (ה-FREGAT + לוויין עמוס 2).

השלב הזה אורך 8 דקות וכ-49 שניות. בסופו של השלב הראשון אנו מתמקדים במודול הקדמי (ה- FREGAT + לוויין עמוס 2), השוקל כ-7,500 ק"ג, נמצא במסלול בגובה 185 ק"מ, באינקלינציה של 51.8, ונע במהירות של 7,750.7 מטר לשנייה.

ברגע סיום השלב הראשון מתחיל השלב השני, הארוך. בסופו של השלב הזה, המורכב מכמה אירועים, לוויין עמוס 2 נפרד מה-FREGAT (הפרדה של המודול הקדמי), ונזרק למסלול מעבר גיאוסינכרוני (GTO).