עמוס שוקן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס שוקן (יליד 1944), עומד בראש קבוצת הארץ, המוציא לאור של עיתון "הארץ" ובנו של העורך והמו"ל הקודם של העיתון, גרשום שוקן. בבעלותה של "קבוצת הארץ" נמצאות "הוצאת עיתון הארץ בע"מ" ו"רשת שוקן", שמוציאה לאור מקומונים רבים.
בילדותו ובצעירותו עבד בתפקידים שונים בעיתון, כולל כמחלק עיתונים[1]. לאחר שחרורו מצה"ל השתלב בעיתון כעוזר הנהלה, ולאחר מכן נסע לארצות הברית, שם רכש השכלה אקדמית. ב-1972 מונה למנכ"ל "הוצאת עיתון הארץ בע"מ". ב-1983, חרף התנגדות אביו, הקים את העיתון "חדשות".
שוקן נשוי לאירית, ואב לשניים.
[עריכה] השקפתו הפוליטית
מניתוח מאמריו בעיתונות ופעולותיו בראשות "חדשות" ו"הארץ" עולה תמונה, לפיה שוקן מחזיק בדעות כלכליות ימניות ניאו ליברליות.
חוסר מעורבותו בדרך כלל בתכני העיתונים ותמיכתו בעיתונאים במקרים של פרסומים פרובוקטיביים (כגון במקרה של פרשת קו 300) חושפים גם תמיכה בלתי מסויגת בחופש העיתונות.
שוקן כמעט ואינו מפרסם מאמרים פרי עטו ב"הארץ". מאמריו המעטים חושפים עמדות התומכות באופן קיצוני בחירויות הפרט על חשבון המדינה, למשל במקרה של תמיכה בסרבנות של טייסים (תוך הבעת התנגדות לעמדה המערכתית שאותה הביע עיתונו); או במקרה של מעמדם האזרחי של ערביי ישראל.
במהלך אינתיפאדת אל אקצה הודיעה העיתונאית עירית לינור, כי היא מבטלת את המנוי על "הארץ" בשל דעותיו ה"אנטי-ציוניות", כלשונה. שוקן הגיב למכתבה וענה:
- "מוזר לי שמישהו יכול לומר על "הארץ" שהוא עיתון אנטי-ציוני, כשבעיני הוא עיתון ציוני לעילא, וכזה היה תמיד... אני מבטיח לך שאעמוד על המשמר כדי ש"הארץ" ימשיך להיות העיתון הציוני כפי שהיה תמיד, בשנים טובות ורעות, ושלנגד עינינו יעמדו, כפי שעמדו תמיד, טובתה של מדינת ישראל וטובת האנשים שחיים בה, כמיטב הבנתנו ומצפוננו." [2]
אחד ממאמריו הידועים, בשם "האם ישראל רוצה שלום?" פורסם ב"הארץ" בנושא השתלבות במרחב ושלום בין העמים, בעקבות החלטת הכנסת לאשר את התיקונים לחוק האזרחות, לפיהם לא יוכל אזרח ישראלי (כשהכוונה בעיקר לערביי ישראל), להתחתן עם בן או בת זוג שנולדו בשטחים ולחיות עמם בישראל.
במאמר טוען שוקן כי "בתיקון לחוק יש איפוא אפליה קשה ופגיעה בזכויות האזרח של ערביי ישראל". בהמשך טוען שוקן כי הדרך היחידה לשלום אמת היא פתיחת גבולות המדינה לתושבים שאינם יהודים ממדינות ערב השכנות, ואף עידוד נישואי תערובת:
- "השאיפה לשלום מחייבת שערביי ישראל יהיו חלק אינטגרלי ומעורב בחברה הישראלית ושפלסטינים ופלסטיניות, מצריים ומצריות, ירדנים וירדניות יוכלו לחיות בישראל. זה ייתכן במסגרת של משפחות ערביות, אך גם מאפשרות של משפחות מעורבות."
עם זאת, הוסיף שוקן כי "על ישראל לעשות מאמץ שיהיה בה רוב יהודי" וכי "השמירה על רוב יהודי תחייב הבחנה בין אזרחות לבין תושבות."
מאמר זה קומם עליו אנשי ימין, שטענו שמאמר זה מוכיח את היותו אנטי-ציוני שמתנכר לרעיון מדינת היהודים ותומך בהתבוללות ואובדן ההגדרה העצמית. בתגובה לטענות כנגדו הכחיש שוקן שהוא מחזיק בדעות אנטי-ציוניות וכתב:
- "לא כתבתי שישראל צריכה להיות מדינה דו-לאומית, או מדינת כל אזרחיה, אלא שישראל צריכה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית. שכדי להיות כזאת, היא צריכה להיות מדינה עם רוב יהודי, ולכן אינה יכולה לתת אזרחות לפלסטינים מן השטחים ולערבים מן הארצות השכנות."
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האם ישראל רוצה שלום?, מאמרו המעורר מחלוקת של עמוס שוקן בהארץ
- לירון מרוז, החתונה הגרמנית שלי, ראיון עם עמוס שוקן בשבועון "מקור ראשון"
- שלומ מינץ, "נסיך הגאות והשפל" - עקרי כתבה בנושא שוקן שפורסמה באתר NRG, המשויך למעריב.
קטגוריות: הארץ | רשת שוקן | מו"לים | מו"לים ישראלים
