עזקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עזקה (כיום תל עזקה או תל זכריה - בערבית: תל זכאריה) הייתה עיר בתקופת המקרא בשפלת יהודה. התל מצוי על אם הדרך המובילה מעמק האלה לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של פארק בריטניה, דרומית ליישוב זכריה.
חפירות ארכיאולוגיות בתל גילו את שרידי חומות העיר ומגדליה, כמו כן התגלו באתר מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.
[עריכה] העיר בתנ"ך
העיר מוזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת מערי האמורי שנכבשו על ידי יהושע:
| וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה | ||
| -- יהושע, י', 10 | ||
לאחר שצבא העיר הושמד בברד:
| וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ, רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב | ||
| -- יהושע, י', 10 | ||
בהמשך ניתנה העיר לשבט יהודה:
| זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם... יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. | ||
| -- יהושע, ט"ו,20 - 35 | ||
בספר שמואל מסופר על כוחות הפלשתים שנאספו בעזיקה, ועל הקרב בין דוד לגוליית שנערך שם:
| וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים. | ||
| -- שמואל א', י"ז, 1 | ||
העיר עזקה נהרסה בעת הכיבוש הבבלי של ממלכת יהודה קודם לנפילת ירושלים:
| וְחֵיל מֶלֶךְ בָבֶל נִלְחָמִים עַל ירוּשָׁלִַם וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת: אֶל לָכִישׁ וְאֶל עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר. | ||
| -- ירמיהו, ל"ד, 6 | ||
והייתה אחת הערים אשר שוקמו במהלך שיבת ציון בתקופת נחמיה:
| זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם. | ||
| -- נחמיה, י"א, 30 | ||
[עריכה] העיר בתעודות חוץ מקראית
העיר מוזכרת בחרס מס' 4 מ"מכתבי לכיש":
| כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה | ||
| -- מכתבי לכיש, חרס מס' 4 | ||
על־פי הארכאולוג יגאל ידין הכוונה בבטוי "אל משואות לכיש" הוא "על" משואות לכיש: כלומר משמר העיר מדווח כי המשואות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבש את העיר, וכל שנותר למגני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם.
