עבודת המולך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבודת המולך הינה סוג של עבודה זרה, שנחלקו הפרשנים כיצד היא התבצעה. לפי שיטה אחת - האב לוקח את בנו, ומעביר אותו מעל האש. שיטה אחרת סוברת שהאב מכניס את בנו לתוך האש, והבן היה נשרף באש.
למקום בו עשו את עבודת המולך קוראים במות התופת. במות התופת, לא כמו פולחנים אחרים, היו מחוץ לירושלים במקום מרוחק. המבנה של במת התופת הוא כך: היה צלם והיו 7 מחיצות של סורגים, כאשר הצלם היה מלפנים לסורגים. לצלם היו פנים של עגל, וידיו היו פשוטות כאדם שפותח ידו לקבל משהו מחברו. את הצלם היו מסיקים ומחממים מבפנים, וזאת משום שהוא היה חלול. בבמה היו 7 פתחים שונים להקרבת קורבנות של עבודה זרה. הראשון - להקרבת עופות; השני - להקרבת צאן; השלישי - להקרבת שה; הרביעי - להקרבת עגל; החמישי - להקרבת פר; השישי - להקרבת שור; השביעי - להקרבת קורבנות אדם.
לפני שהאב היה מכניס את בנו לתוך הפתח השביעי, הוא היה נושקו, ולאחר מכן המולך (האדם שעבד בעבודה הזו) היה מכניס את הבן לתוך הפתח ושורפו באש. לבמות התופת קוראים בשם זה בגלל התופים שהיו נשמעים כשההקרבה החלה, וזאת על מנת לגרום לכך שהאב לא ישמע את זעקת בנו.
לפי ספר ירמיה, במות התופת היו נמצאות במקום ששמו גיא בן הנם, ולאחר מכן הנביא קורא למקום - גיא ההריגות, וזאת משום ששם יהרגו את עם ישראל, ויכניסו אותם לשם.
