ספר מצוות קטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ספר מצוות קטן (סמ"ק). ספר הלכה. שמו המקורי של הספר הוא 'שבעת עמודי גולה'. הספר חובר על ידי רבי יצחק מקורביל.

תוכן עניינים

1 מטרת החיבור
2 מבנה הספר
3 ההערכה לספר
4 לקריאה נוספת

[עריכה] מטרת החיבור

רבי יצחק מקורביל מצהיר בתחילת ספרו שהספר מהווה סוג של קיצור לספר מצוות גדול (סמ"ג) של רבי משה מקוצי : "גם כל איש אשר לא ידע הפירוש יעיין בספר המוות אשר ייסד רבי משה מקוצי... ואני לא להתגדר עשיתי, כי אין גידור בזה, כי מעשה הדיוט הוא , אך כי עת הצורך הוא, פן ישתכחו מפי ישראל". לאור הדברים הללו עולה כי מטרת הספר הייתה כנראה להוות ספר פשוט ללומדי תורה. הספר נמנע מהאריכות שבה מובאים הדיונים בספר הסמ"ג ובספר מצוות קטן הדברים מובאים בפשטות ובקיצור.

[עריכה] מבנה הספר

רבי יצחק מקורביל נשען בייחוד על מנין המצוות של רבי משה מקוצי , אך אין בסמ"ק את כל המצוות המנויות בסמ"ג אלא רק את אלו הנהוגות בזמן הזה. בספר הסמ"ק מופיעות גם מצוות דרבנן השייכות לנשוא בו הוא דן. בכך שונה הסמ"ק מהסמ"ג שכן הסמ"ג הביא את המצוות מדרבנן רק בסוף ספרו ולא באמצעו.

רבי יצחק מספר בהקדמתו לספר שהוא חלק את הספר לשבעה חלקים על מנת שאדם ילמד בכל יום בשבוע חלק אחד. כך אמור הקורא להשלים בכל שבוע את סבב הלימוד בספר זה: "כתבתי אלו המצוות המוטלות עלינו בזמן הזה בשבעה עמודים כנגד שבעת ימי השבוע, ובקשתי כל איש לקרוא בכל יום עמוד אחד למען ייטב לו".

כמו כן מספר רבי יצחק בהקדמתו לספר שהוא שלח את הספר לכמה קהילות יהודיות בצרפת על מנת שהספר יועתק בכמה שיותר עותקים רבים: "וכל גבאי עיר ועיר יצוו להעתיק את המצוות האלה ולתת השכר מן הקופה ואח"כ יהיו בידיהם למשמרת וכל אשר ירצה להעתיק או ללמוד בו ישאלם ויחזירם בו ביום".

אכן, הספר זכה לפופולריות ולתפוצה רבה בקהילות ישראל השונות. ייתכן שהסיבה לכך היא שבספר ישנם גם דברי מוסר, אגדה ואף משלים.

[עריכה] ההערכה לספר

לצד הפופולריות של הספר בקרב פשוטי העם זכה הספר להערכה רבה אף מצדם של גדולי ישראל. היו ראשונים שקבעו את הספר בתוך סידורי התפילה והמליצו על לימוד בספר במקום קריאת תהילים. כל למשל כתב הרשב"ץ בתשובה (ח"א , סימן נ"א) על הסמ"ק כי "דברי זה הספר קב ונקי וראוי לסמוך עליו". רבנו פרץ אף כתב על הספר הגהות. עם השנים עורבבו דברי ההגהות עם דבריו של רבי יצחק עצמו. מהדורה של הסמ"ק ב1935 (התרצ"ה) שהוצאה לאור על ידי דוד הרפעניס ניסתה לפתור בעיה זאת ובדילה בין הגהותיו של רבנו פרץ לבין דבריו של ספר סמ"ק עצמם.