סילוק פצצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סילוק פצצות (באנגלית: EOD - Explosive Ordnance Disposal) הוא המקצוע של נטרול מטעני חבלה, פצצות, נפלי תחמושת, חומרי נפץ, פצצות מלוכלכות (מטען כימי או ביולוגי), מלכודות נפיצות וכל שאר הסוגים של חפצים חשודים והסרת האיום שהם מציבים. סילוק הפצצות נעשה רק בידי מומחים המוסמכים לכך ובאמצעות אמצעי בטחון מתאימים. אדם שמקצועו הוא סילוק פצצות נקרא "חבלן".

תוכן עניינים 1 סוגי סילוק פצצות (ס"פ) 2 שיטות ואמצעים לסילוק פצצות 2.1 אמצעים 2.2 פיצוץ מבוקר באזור מאובטח 2.3 פירוק המטען 3 ס"פ בישראל 3.1 צבא 3.2 משטרה 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] סוגי סילוק פצצות (ס"פ)

ישנם שלושה סוגים של סילוק פצצות:

• ס"פ אזרחי/משטרתי - טיפול בחפצים חשודים ומטעני חבלה בלב שטח עירוני סואן והומה אדם (לרוב שטח עירוני ידידותי).
• ס"פ צבאי - טיפול בפצצות ומטעני חבלה אך בעיקר בנפלי תחמושת ושדות מוקשים. בדרך כלל תחום זה נמצא תחת אחריותו של חיל ההנדסה.
• ס"פ ימי - טיפול בפצצות ומוקשים ימיים, בדרך כלל מתבצע רק על ידי יחידות מיוחדות של חיל הנדסה וחיל ים.

סוגים אלה נבדלים זה מזה באמצעים ובשיטות לנטרול המטען וכן בתרחישים האופייניים שלהם יש לצפות.

למשל: בס"פ משטרתי יש חשיבות רבה יותר להרחקת אזרחים ומציאת מקום בטוח יחסית לנטרול המטען בלב העיר, בס"פ צבאי בדרך כלל מפוצצים את הפצצה מרחוק או באמצעות כלים כבדים והדגש הוא יותר על יעילות ומהירות הסרת האיום. ס"פ ימי דורש אמצעים ושיטות שונים ביותר מאלה היבשתיים וחבלנים ימיים חייבים להיות מומחים גם בצלילה (בניגוד לחבלן היבשתי).

[עריכה] שיטות ואמצעים לסילוק פצצות

ישנן מספר שיטות לסילוק פצצות ומטעני חבלה, וטיפול בחפצים חשודים. חלק מהשיטות כוללות פירוק של מרעום הפצצה וקלקול מנגנון הפיצוץ ושיטות אחרות מתבססות על פיצוץ הפצצה באופן מבוקר באזור מאובטח. ככלל, הגישה הרווחת כיום היא למזער את הצורך בטיפול ידני של החבלן ונעשה כל ניסיון למצות את הטיפול בתחמושת על ידי אמצעים מרחוק.

טיפול באירוע של חפץ חשוד, פצצה או מטען, מתבצע בדרך כלל לפי התבנית הבאה:

1. הרחקת כל האנשים מאזור האירוע, למען בטחונם האישי.
2. הגעת צוות ס"פ לאזור.
3. אבטחת זירת האירוע.
4. זיהוי האיום באמצעות בדיקה ויזואלית או גלאים שונים.
5. בדיקת האיום באמצעות רובוט סילוק פצצות.
6. החלטה על דרך מתאימה לטפל באיום.
7. טיפול באיום.
8. בדיקת זירת האירוע לאחר האיום, לוודא שהוא נוטרל ולא נשקפת עוד סכנה לעוברי אורח.
9. פינוי הזירה.
10. פתיחת הזירה לתנועה.

[עריכה] אמצעים

• ניידת ס"פ - הניידת בה נוסע החבלן ומגיע לזירת האירוע. הניידת כוללת אמצעי ס"פ שונים, גלאים, אמצעי קשר ובדרך כלל גם רובוט ס"פ.
• גלאים - חבלנים משתמשים במספר סוגים של גלאים (כימיים, תרמיים, ססמיים, אופטיים וכדומה) על מנת להעריך את האיום שמולו הם מתמודדים. זיהוי הפצצה והתוכן שלה הוא מרכיב חיוני בנטרולה המוצלח.
• רובוט סילוק פצצות - זהו רובוט הנשלט בשלט רחוק וממונע או באמצעות זחלים (טוב לשטח פתוח ותוואי קשה) או באמצעות גלגלים צמיגיים (טוב לשטח עירוני), וכולל מצלמת וידאו, זרוע עם צבת ובדרך כלל גם רובה Shotgun המשמש לפירוק החפץ החשוד או לפיצוצו.
• חליפת שכפ"צ - זהו בגד מיוחד שאותו לובש החבלן והוא נועד להגן עליו מפני הפיצוץ, ההדף והרסס. על חליפת השכפ"צ החבלן לובש בדרך כלל אפוד עם הכלים החיוניים שלו. החבלן גם חובש קסדת מגן.
• "כולא פיצוץ" - זהו רכב בעל מיכל עבה מפלדה, בה ניתן לפוצץ מטענים קטנים בבטחה, מבלי שיפלט הדף או רסס החוצה ויסכן אנשים. השימוש בו נפוץ במיוחד בס"פ משטרתי. הרכב מכונה בסלנג "כספת".
• רובה Shotgun: זהו רובה חלק-קדח ("רובה ציד") היורה תחמושת מיוחדת ורבת עוצמה המיועדת לפרק חפצים חשודים ומנעולים. ה Shotgun מותקן בדרך כלל על רובוט לסילוק פצצות ונמצא שימושי ביותר, כולל לטיפול במחבלים מתאבדים.
• דחפור די-9: זהו בולדוזר צבאי כבד, עם מעטפת שריון כנגד פיצוצים, המאפשרת לדחפור לפרק ולפוצץ מטענים באמצעות הכף הכבדה שלו או מגוב ייעודי, עם מעט או ללא נזק בכלל לכלי וצוותו. הדי-9 נפוץ בדרך כלל בס"פ צבאי (בגלל גודלו הרב), בטיפול במטענים, נפלי תחמושת ומוקשים הנמצאים בשטח פתוח.
• דחפור די-7 MCAP: זהו בולדוזר שהותאם למשימות פינוי מוקשים באמצעות התקנת מעטה שריון פלדה כנגד פיצוצים, מגובים מיוחדים, גלאים שונים, אנטנת ניווט GPS וכן מערכת לשליטה מרחוק. הדחפור מופעל בשלט רחוק וכך אין צורך לסכן חיי אדם. ה D7G MCAP משרת בצבא ארצות הברית ונועד לפינוי שדות מוקשים והשמדת נפלי תחמושת.
• בארט M82A1: זהו רובה צלפים כבד בקליבר 0.5 אינטש, המיועד לנטרול מטענים על ידי ירי מרחוק.
• כלב חבלה: זהו כלב המאומן בגילוי חומרי נפץ לפי הריח. כלבים כאלה יקרים מאוד לאימון ונחשבים ליעילים במיוחד בגילוי מטעני חבלה.
• איזמל פירוטכני: אמצעי שנמצא בשימוש הן ביחידת יהל"ם והן במשטרת ישראל. מורכב מסדן כבד המכיל קלע מתכת או קלעים מסוגים מתכלים (חול,מלח,מים) וממוקם בסמוך למטען/תל"ן (תחמושת שלא נתפוצצה). לאיזמל מוכנס גם תחמיש פירוטכני המופעל חשמלית ממרחק ביטחון ומייצר הדף המעיף את הקליע לעבר האובייקט ומנטרלו.
• אמצעי משיכה מרחוק: כחלק מהגישה של טיפול מרחוק, כל חבלן (משטרה וצה"ל) מסוגל לבנות מערכות חבלים וגלגלות מורכבות בכדי לטלטל מרחוק ואף להזיז תחמושות ממקום למקום מרחוק.

[עריכה] פיצוץ מבוקר באזור מאובטח

זוהי לרוב השיטה הפשוטה והבטוחה מכולן.

אם הפצצה נמצאת באזור ריק מאדם, שבו פיצוצה יגרום רק מעט נזק לרכוש, הפתרון הפשוט ביותר הוא פשוט לפוצצה מרחוק. פיצוצה מרחוק נעשה בדרך כלל באמצעות ירי מרובה כבד, כמו Shotgun או רובה צלפים בארט M82A1 קליבר 0.5 אינטש. אם הירי לא עובד, מתקינים על החפץ החשוד נפץ (את ההתקנה מבצע רובוט סילוק פצצות) המופעל מרחוק.

אם החפץ החשוד נמצאת בלב שטח עירוני, במקום בו לא ניתן לפוצצו מבלי לגרום נזק רב, ישנן מספר אפשרויות:

• הזזת החפץ למקום בטוח יחסית (מאחורי קיר עבה, או שטח לא-בנוי) באמצעות רובוט ס"פ ופיצוצו שם.
• במקרה שאין מקום בטוח יחסית - הזזת החפץ והכנסתו לרכב "כספת" בעל מיכל פלדה מאובטח בו ניתן לפוצץ את המטען.

אם המטען רגיש לתזוזה ולא ניתן להזיזו ישנן שתי גישות:

• פינוי כל האנשים ופיצוצו למרות הנזק לרכוש.
• אם הנזק שיגרם לרכוש הוא קריטי ו/או המטען גדול מידי, יתבצע ניסיון לפרק את מרעום הפצצה ומנגנון ההפעלה שלה מבלי לגרום להפעלתה.

[עריכה] פירוק המטען

בשיטה זו נעשה ניסיון לפרק את החפץ מבלי לגרום לפיצוצו, והוא מחויב מקצוענות וזהירות רבה. שיטה זו היא המסובכת והמסוכנת מכולם ובדרך כלל נעשה בה שימוש רק אם לא ניתן להשתמש בשיטות האחרות.

האמצעים בה מהם משתמשים לפירוק המרעום שונים ותלויים בסוג הפצצה ובמידת מורכבותה. יש פצצות שאפשר לפרק את המרעום שלהן על ידי ירי עליו ב Shotgun או בבארט M82A1. פצצות אחרות ניתן לפרק באמצעים פיזיים (למעוך, לקרוע, לתלוש וכיוצא מכך). פצצות מורכבות יותר דורשות טיפול ידני במנגנון, כגון ניתוק חוטי ההפעלה, יצירת קצר חשמלי ועוד.

רק לעיתים רחוקות, החבלן מטפל במטען במו ידיו (למרות התדמית השגויה של המקצוע שנוצרה בסרטים הוליוודים).

[עריכה] ס"פ בישראל

[עריכה] צבא

בצה"ל, האחריות של סילוק פצצות ונפלי תחמושת מוטלת על היחס"פ של יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הישראלי, אם כי גם פלסים של גדודי ההנדסה הקרבית מוסמכים לטפל בסוגים מסוימים של מטעני חבלה, פצצות ונפלי תחמושת. הס"פ של יהל"ם מהווים את יחידת העילית של חיל ההנדסה וצה"ל לנטרול מטעני חבלה, פצצות מתוחכמות, ראשי קרב של טילים וטיפול בתחמושת שלא התפוצצה (נפלי תחמושת). למעשה, היחס"פ הם החבלנים של צה"ל, ובשל כך הם עוברים אימון ארוך (שנה ו 8 חודשים) ומחויבים לחתום קבע ל 10 חודשים. בשל מומחיותם בנטרול חומרי נפץ ואף בהגנה מפני איומי אב"כ הם לא אחת מסופחים ליחידות מיוחדות אחרות כאשר יש חשש ממטענים רציניים.

[עריכה] משטרה

משטרת ישראל מפעילה גם היא יחידה של חבלנים ובדרך כלל כל תחנה מחוזית או גדולה מספיק כוללת לפחות חבלן אחד. משמר הגבול מפעיל גם הוא יחידה של חבלנים (בשירות קבע) שעיקר תפקידם הוא לטפל במטעני החבלה ביהודה, שומרון ועזה שמטמינים המחבלים הפלסטינים. החבלנים של מג"ב נחשבים למקצועיים ביותר ובעלי ניסיון רב. במהלך אינתיפאדת אל אקצה נטרלו חבלני מג"ב אלפי מטענים - חלקם במשקל של עשרות ק"ג - בהצלחה מרובה. יחידת החבלנים של מג"ב ברצועת עזה נחשבת לאחת היחידות המקצועיות והמנוסות בעולם.

[עריכה] ראו גם

• מטען חבלה
• פצצה
• חומר נפץ
• נפל תחמושת

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר משטרת ישראל - הסמכות האזרחית בכל הנוגע לסילוק פצצות וטיפול בחפצים חשודים, כוללת מידע קצר על יחידת החבלנים.
• סיירת יהל"ם, באתר isayeret.com (קישור חוטפני)
• החבלנים ניטרלו את המטען בסכין וקאטר תוך סיכון החיים, אתר Ynet, ה-21 במרץ 2006
• פיצוץ מבוקר של חגורת נפץ, ידיעה וסרטון באתר דובר צה"ל
• פיצוץ מבוקר של רקטת RPG-7 בידי חבלן משטרתי (תמונות)
• אתר יחידת ה EOD של צבא ארצות הברית - מכיל תמונות טובות.
• קריקטורות על סילוק פצצות, מתקופת מלחמת העולם השנייה