סטרדיוואריוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטרדיוואריוס הוא שם כולל לכלי קשת ובעיקר כינורות שיוצרו על ידי בני משפחת סטרדיווארי, ובעיקר על ידי אנטוניו סטרדיווארי בשנים 1666 - 1737. כיום נותרו כ-700 כלי קשת של סטרדיוואריוס, והם קרויים על פי רוב על שמם של יוצרים מפורסמים שהחזיקו בהם בבעלותם.
הכינורות התקינים הכשירים כיום לנגינה נחשבים לפסגת האיכות ביצור כינורות ומבוקשים על ידי טובי הכנרים, כמו גם על ידי אספנים, ומחיריהם גבוהים מאוד. מחיר כינור "סטרדיוואריוס" מתקופת בְּרֶשָׁה (עיר באיטליה) מהשנים 1680 ולאחר מכן בין 1690-1700 הוא מספר מאות דולארים. מחיר כינור מתקופת הזהב של סטרדיוואריוס 1700-1720 יכול להגיע למיליוני דולרים. כינורות אלו מוצגים לרוב במוזיאונים ומגיעים למכירות פומביות לעיתים נדירות.
הפריט שנמכר במחיר הגבוה ביותר הידוע הוא כינור "ליידי טנאנט" מ- 1699 שנמכר במכירה פומבית בשנת 2005 ב- 2,032,000 דולר. מעריכים כי בעסקאות פרטיות נמכרו כינורות במחירים גבוהים אפילו יותר.
ממשלת ספרד מחזיקה אוסף קטן של כלי סטרדיוואריוס המורכב משני כינורות, שני צ'לו וויולה אחת, המוצגים במוזיאון המוזיקה של הארמון המלכותי במדריד. אוסף חשוב נוסף מוחזק על ידי האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.
ניסיונות רבים נעשו לשחזר את האיכות והצליל העילי של כינורות סטרדיוואריוס. סוברים כיום כי אנטורניו סטרדיווארי עשה שימוש בעץ שמקורו בקתדראלה ישנה לבניית כינורותיו.מחקר שנעשה בחודש דצמבר 2006 טוען שהעץ של הכינורות היה מצופה בתערובת לכה מיוחדת שהעניקה לכינורות את הצליל המזוהה עם סטרדיוואריוס.
המיתוס סביב כינורות סטרדיוואריוס איננו חדש. שרלוק הולמס, הבלש הספרותי של ארתור קונן דויל, הוא בעלים של כינור סטרדיוואריוס ומנגן בו להנאתו. הקיסר נפוליון היה בעלים של צ'לו סטרדיוואריוס "דופורט", שכיום אפשר לראות עליו שריטות שעשה עליו הקיסר בחניתו. בסרט מסדרת ג'יימס בונד, "רישיון להרוג", בכיכובו של טימותי דלטון, ממלאים כינורות סטרדיוואריוס תפקיד מרכזי.
תוכן עניינים |
[עריכה] כלי סטרדיוואריוס מפורסמים
[עריכה] כינורות
- Aranyi 1667
- ex Captain Saville 1667
- Amatese 1668
- 1671 oistrakh על שם דויד אוייסטראך. נגנב בשנת 1996 ועדיין לא נמצא.
- Spanish 1677
- 1680 פגניני - בבעלות הפדרציה היפנית למוזיקה ומושאל כרגע ליפני קיקואי איקדה.
- 1681 Fleming - בבעלות ה- stradivarius society , ומושאל כרגע בהשאלה קבועה לססיל וורד.
- Bucher 1683
- Cipriani Potter 1683
- Cobbett ex Holloway 1683
- ex Arma Senkrah 1685
- ex Castelbarco 1685
- Auer 1689 - בבעלות ה- stradivarius society , ומושאל כרגע לכנר הרוסי ואדים גלוזמן.
- Arditi 1689
- Baumgartner 1689
- Bingham 1690
- Bennet 1692
- Falmouth 1692 בבעלות ה- stradivarius society , ומושאל כרגע
לכנר היווני לאונידאס קוואקוס.
רוג'רו אליפרנקיני (Ruggero Alifranchini).
- Cabriac 1698
- ex Baron Knoop 1698
- The Lady Tennant 1699 [1]
- Longuet 1699
- 1699 Countess Polignac - כרגע בבעלות הישראלי גיל שחם.
- Castelbarco 1699
- Cristiani 1700
- Taft ex Emil Heermann 1700
- Dushkin 1701 - בבעלות ה- stradivarius society, בהשאלה קבועה לכנר פרנק אלמונד.
- The Irish 1702 - בבעלות הבנק הפיני oko bank. מושאל לנגן הפיני רקה סילוואי (Réka Szilvay).
- Conte di Fontana 1702
- 1702 king maximilian joseph - בבעלות ה- stradivarius society ומושאל כרגע לברנט קורפקר (berent korfker.)
- Lyall 1702 - בבעלות ה- stradivarius society ומושאל כרגע לכנר סטפן מילנקוביץ.
- use Boughton Stradivarius|La Rouse Boughton]] 1703 - בבעלות הבנק מהלאומי האוסטראלי, בהשאלה קבועה לכנר בוריס קושניר.
- Allegretti 1703
- Alsager 1703
- Emiliani 1703 - נמצא בבעלות אן-סופי מוטר.
- Betts 1704
- 1707 ex Brüstlein - בבעלות הבנק הלאומי האוסטרלי.
- 1707 la cathedrale - בבעלות ה- stradivarius society ומושאל ליפנית טאמאקי קאוואקובו.
- Hammer 1707 - מושאל ליפנית קיוקה טקזאווא (Kyoko Takezawa) על ידי ה- stradivarius society.
- Burstein, Bagshawe 1708 - בבעלות ה- stradivarius society. מושאל כרגע לכנרת ג'ניס מרטין.
- Duc de Camposelice 1708
- Ruby 1708 - currently owned by the Stradivari Society, occasionally used by Leila Josefowicz; currently played by Vadim Repin [2]
- Berlin Hochschule 1709
- Ernst 1709
- Viotti 1709
- Lord Dunn-Raven 1710 - currently owned by Anne-Sophie Mutter
- ex Roederer 1710 - currently played by David Grimal
- ex Vieuxtemps 1710
- Liegnitz 1711
- Boissier 1713
- Gibson ex Huberman 1713 - בבעלות הכנר ג'ושוע בל
- Cremonese ex Joachim 1714 currently owned by the Royal Academy of Music
- Dolphin 1714* - בבעלות הפדרציה היפנית למוזיקה.
- Soil 1714 - שייך לכנר יצחק פרלמן.נחשב לכינור הטוב ביותר של סטרדיוואריוס.
- Leonora Jackson 1714
- Lipinski 1715 - Missing since 1962.
- Titian 1715
- Alard 1715
- ex Bazzini 1715
- Cessole 1715
- ex Marsick 1715 - שייך לג'יימס אהנס (James Ehnes).
- Berthier 1716
- Booth 1716 - בבעלות ג'וליה פישר (julia fischer).
- Colossus 1716 - נגנב ב- 1998 ועדיין חסר.
- Monasterio 1716
- Provigny 1716
- Messiah 1716
- ex Wieniawski 1717
- Gariel 1717
- Windsor-Weinstein 1716 - בבעלות המועצה הקנדית למוזיקה.
- Firebird ex Saint-Exupéry 1718 - בבעלות סלוואטורה אקארדו (Salvatore Accardo).
- Madrileño 1720
- ex Beckerath 1720
- Artot 1722
- Jupiter 1722 - בבעלות הפדרציה היפנית למוזיקה, ובהשאלה לכנרת מידורי.
- Laub-Petschnikoff 1722
- Jules Falk 1723 - currently owned by Viktoria Mullova
- Kiesewetter 1723 - בבעלות ה- stradivarius society, ובהשאלה לכנר סטפן יאקיב (Stefan Jackiw).
- Le Saraste 1724 - currently owned by the Real Conservatorio Superior de Música in Madrid, Spain
- Brancaccio 1725
- Barrere 1727 - currently owned by the Stradivari Society, on extended loan to Janine Jansen. [3]
- Davidov-Morrini 1727 - Stolen in 1995, it is still missing. [4]
- ex General Dupont 1727
- Holroyd 1727
- Kreutzer 1727
- Hart ex Francescatti 1727 – currently owned by Salvatore Accardo
- Paganini-Comte Cozio di Salabue (Paganini Quartet) 1727 - currently owned by the Nippon Music Foundation, on extended loan to Martin Beaver of the Tokyo String Quartet
- Benny 1729 - Jack Benny, bequeathed to the Los Angeles Philharmonic
- Lady Jeanne 1731 - Currently owned by the Donald Kahn Foundation, on extended loan to Benjamin Schmid [5]
- Herkules 1732 - belonged to Eugène Ysaye. Stolen in 1908, it is still missing. [6]
- Des Rosiers 1733
- Khevenhüller 1733
- Rode 1733
- Ames 1734 - Stolen, still missing. [7]
- ex Baron von Feilitzsch 1734
- Habeneck 1734 currently owned by the Royal Academy of Music
- Lamoureux 1735 - Stolen, still missing. [8]
- Muntz 1736
- Comte D'Armaille 1737
- Lord Norton 1737
- Chant du Cygne - Swansong 1737
[עריכה] ויולה
קיימות כיום 13 ויולות של סטראדיוואריוס.
- Archinto 1696 - בבעלות האקדמיה המלכותית הבריטית למוזיקה.
- 1731 paganini-mendelson - - בבעלות הפדרציה היפאנית למוזיקה, ומושאל כרגע ליפני קזוהידה איסומורה.
[עריכה] צ'לו
אנטוניו סטרדיוואריוס בנה בימי חייו בין 70 ל- 80 צ'לו. 63 מהם קיימים כיום.
- General Kyd - לשעבר של ליאו שטרן. נגנב ב27 לאפריל 2004 מביתו של פטר סטאמפ, הנגן הראשי של הפילהרמונית של לוס אנג'לס. הוחזר לאחר כ- 3 שבועות.
- Barjansky 1690 - כרגע בבעלות ג'וליאן לוייד וובר.
- Bonjour 1696 - Abel Bonjour - currently on loan to The Canada Council for the Arts Musical Instrument Bank
- Lord Aylesford 1696 - owned by the Nippon Music Foundation. Played by Janos Starker from 1950-1965.
- Castelbarco 1697
- Servais 1701
- Paganini-Countess of Stanlein 1707 - owned by Bernard Greenhouse. Not to be confused with the Paganini-Ladenburg cello of the Paganini Quartet.
- Gore-Booth 1710
- Duport 1711 - currently owned by Mstislav Rostropovich
- Davidov 1712 - היה שייך לקארל דוידוף, מלך הצ'לנים לדברי צייקובסקי. לאחר מכן היה שייך לז'קלין דו-פרה המנוחה, וכיום שייך לצ'לן יו-יו מה.
- Batta 1714 - formerly owned by Gregor Piatigorsky
- Becker 1719
- Piatti 1720
- Baudiot 1725 - formerly owned by Gregor Piatigorsky
- De Munck ex Feuermann 1730 - Emmanuel Feuermann. Owned by the Nippon Music Foundation, on extended loan to Steven Isserlis
- Braga 1731
- Paganini-Ladenburg (Paganini Quartet) 1736 - שייך לפדרציה היפנית למוזיקה ומושאל לנגן קליב גרינסמית' (Clive Greensmith).
[עריכה] גיטרה
קיימות כיום שתי גיטרות של סטראדיוואריוס. לכל אחת מהן מערכת מיתרים כפולה, כלומר 10 מיתרים.
- Hill 1680 or 1688
- Rawlins 1700
[עריכה] נבל
סטרדיוואריוס בנה בחייו נבל אחד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- stradivarius society - קרן סטרדיוואריוס
[עריכה] ראו גם
- ג'וזפה גורנרי
