סומו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קרב סומו

סוּמוֹ (ביפנית: 相撲) הוא ענף ספורטיבי, בו מתקיים קרב מגע בין שני מתאבקים גדולי גוף (נקראים: ריקישי) הנאבקים בתוך זירה עגולה. הספורט הינו יפני במקורו והוא נקשר בתרבות היפנית לטקסים רוחניים רבים. ביפן נחשב הסומו לאחד מענפי הגֶנדַאי בּודוֹ, קבוצה של אומנויות לחימה מודרניות שפותחו ביפן.

מסורת הסומו היא מסורת רבת שנים, וגם בתחרויות הבידוריות שנערכות כיום ביפן ומחוצה לה נערכים סביבו טקסים רבים שמקורם בתקופה בה היה הסומו חלק מדת השינטו

[עריכה] חוקים לנצחון בקרב סומו

הקריטריונים לנצחון בקרב סומו הינם פשוטים וברורים, ומגדירים למעשה את המפסיד ולא את המנצח:

המתאבק הראשון שנוגע ברצפה בכל איבר למעט כפות רגליו - מפסיד.
המתאבק הראשון שנוגע עם כל חלק בגופו ברצפה שמחוץ לזירה העגולה - מפסיד.
מתאבק אשר משתמש בטכניקה פסולה או מבצע קִינג'יטֶה (עבירה) - מפסיד.
נפילתה של המאוואשי (אבנט) גורמת לפסילת המתאבק.
מתאבק יכול להיות מוכרז כמפסיד גם ללא קשר לחוקים הנ"ל אם הוא הגיע למצב שהוא לא יכול להלחם ביריבו. מצב זה הינו נדיר מאוד בסומו של ימינו.

על פי רוב, קרבות הסומו נמשכים שניות ספורות בלבד עד שאחד המשתתפים מופל לריצפה או נהדף אל מחוץ לזירה.

[עריכה] הדוהיו - זירת הקרב

לזירה בה נערכים קרבות הסומו קוראים ביפנית דוהיו, זו היא במה מוגבהת עשויה תערובת של חול וחימר. את הזירה תוחם חבל עגול אשר נקרא טאווארה, קוטרו 4.55 מטרים והוא לרוב עשוי מסיבי אורז. בתוך המעגל ישנם שני קווים לבנים אותם אסור לעבור לפני תחילת הקרב. מחוץ לחבל מפוזר חול דק מאוד אשר מכונה "עין הנחש" ואשר עוזר לשופט לקבוע באם אחד המתמודדים נגע עם גופו מחוץ לזירה.

[עריכה] הבאשו - הטורניר

הסומו המקצועני כיום מכיל מספר ליגות : מקואוצ'י - הליגה הבכירה, ג'וריו, מקושיטה, וסאנדמה. ליגת המקואוצ'י מורכבת משישה טורנירים בשנה, כאשר בכל טורניר כל אחד מהמתאבקים נלחם בחמישה עשר קרבות והמנצח הוא זה אשר זכה במירב הקרבות. במידה ויש שיוויון אזי שני המנצחים מתחרים ביניהם בקרב נוסף.

[עריכה] הדרגות בסומו

לכל אחד ממתאבקי הסומו דרגה הנקבעת לפי תוצאות הטורניר הקודם.

הדירג הנמוך הוא מָ‏אֵיגַ‏שירה (Maegashira), וממסופר מהגבוה לנמוך, עד ל15 או 16 - בהתאם למספר המשתתפים בטורניר. לכל דירוג מאיגשירה יש שתי תת-דרגות, מזרח ומערב, כאשר דרגת מזרח היא הגבוהה יותר. לדוגמה: דירוג מאיגשירה 2 מזרח נמוכה ממאיגשירה 1 מערב, אך גבוהה מדירוג מאיגשירה 2 מערב.

סדרת הדרגות הבאה היא של האלופים ונקראת סנייאקו (Sanyaku). שמות הדרגות, מהנמוכה לגבוהה הן: קוֹ‏מוּ‏סוּ‏בּ‏י (Komusubi), סֶ‏אקיוּ‏וַ‏אקֶ‏ה (Sekiwake) ואוֹ‏סְזקי (Ozeki), שגם בהן יש מזרח ומערב כאמור לעיל.

הדרגה הגבוהה ביותר בסומו נקראת יוקוזונה (Yokozuna). מתאבק אשר הגיע לדרגת יוקוזונה אינו יכול להפסיד אותה והוא מחזיק בתואר זה עד ליום פרישתו. המתאבק היחיד המחזיק בתואר יוקוזונה בימים אלו הוא המתאבק המונגולי אסשוריו (Asashoryu).

[עריכה] מקורותיו של הסומו

כמו סוגים נוספים של היאבקות, גם שורשיו של הסומו אינם ידועים בבירור. איזכורים לסומו נמצאים בטקסטים מהמאה ה-8 לפנה"ס, אך הקשר שלהם לסומו של ימינו אינו ברור. קרבות של שני אנשים לא חמושים, לפעמים עד מוות, נקראו כבר בעבר ביפן בשם הכולל "סומו", על אף שלא היו ספורטיבים ולא כללו חוקים ספציפיים.

השילוב של טקסי השינטו כחלק מהמחוות של קרב הסומו נוצר במרוצת השנים, וקשה כיום להצביע על המקור המדוייק לטקסים, הן בדת השינטו והן בסומו.

השימוש בזירה כתוחמת לקרב, החל ככל הנראה בתחילת המאה ה-16. שאר החוקים וההתפתחויות בנושא קרו בתקופת אדו (החל מהמאה ה-17) שם קיבל הענף את צורתו הסופית.