סדר קלאסי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סדר קלאסי הוא סגנון בנייה באדריכלות הקלאסית אשר היווה סוג של תקן בנייה. הסדרים השונים התפתחו ביוון העתיקה עד שהגיעו לנוסח ברור ומדוייק המגדיר את הפרופורציות של חלקי המבנה על כל חלקיו ואת האורנומנטיקה של כל חלק. האדריכלות הרומית אימצה אליה את הסדרים הקלאסיים כמו גם אדריכלות הרנסאנס והאדריכלות הנאו-קלאסיציסטית אשר שיחזרו את השימוש בסדרים אלו.
קיימים חמישה סדרים עיקריים באדריכלות הקלאסית: דורי, איוני, קורינתי, טוסקאני ומשולב. ישנם עוד סדרים רבים אשר שימשו במקומות ותקופות שונים, אך השימוש בהם היה מועט יחסית לחמשת העיקריים ובראשם הדורי, האיוני והקורינתי. את הסדר לפיו נבנה בניין כלשהו ניתן לזהות בקלות לפי כותרות העמודים. ההגדרות של כל סדר כוללות את המידות הפרופורציונאליות של כל חלקי המבנה, עוביים והרווחים שביניהם. בשל החשיבות שניתנה לפרופרציות ודיוק, ניתן לדעת במבנים יווניים עתיקים, אשר נבנו לפי הסדרים הקלאסיים, את מידות המבנה רק על ידי מדידת קוטר העמוד.
קיימים מבנים שונים בהם יש שימוש בעמודים מסדרים שונים. לרוב, קיים היגיון בשימוש בעמודים מסוגים שונים היוצר היררכיה וסדר במבנה כמו לדוגמה שימוש בעמודים איונים בקומת הקרקע ועמודים דורים בקומה שמעליה או 2 קולונדות מקבילות של עמודים משני סדרים שונים. במבנה הקולוסיאום הרומי, נעשה אף שימוש בשלושת הסדרים, הדורי, האיוני והקורינתי, בקומות שונות.
תוכן עניינים |
[עריכה] אלמנטים אדריכליים באדריכלות הקלאסית
רשימת אלמנטים ומושגים אלו הם מאפיינים קלאסיים בעלי צורות ופרופורציות מעט שונות בכל אחד מהסדרים הקלאסיים. כל סדר מגדיר בדיוק את המידות היחסיות של כל הרכיבים לקוטר העמוד. הרשימה מתחילה מרכיב הנמוך ביותר בחזית עד הגבוה ביותר.
- סטילובטה (stylobate) - בסיס המקדש כולו. משטח אופקי הבנוי שמו שלוש מדרגות רחבות המקיפות את כל המבנה ומרימות אותו בעדינות על מאין במה. באדריכלות הרומית הבסיס נקרא פודיום, כמו במת המנצחים במשחקים האולימפיים.
- עמודים (columns) - העמוד מורכב משלושה חלקים עיקריים: בסיס, גוף וכותרת.
- בסיס
- גוף העמוד (shaft) - העמוד עצמו היה בנוי מסדרה של גלילים נמוכים אשר עמדו אחד על השני. בחלק מהסדרים הגלילים הלכו והוצרו לקראת 2/3 הגובה של העמוד, דבר שנתן לו מראה מעט יותר "שמנמן". במצב כזה קוטרו העליון של העמוד היה קטן מקוטרו התחתון בכשמינית.
- חריצים (fluting) - גילוף אורכי באבן לאורך רוב גובה העמוד בצורה (בגריעה) של חצי עיגול. החריצים היו מכל צידי עמוד והסתיימו והתחילו בהתעגלות נוספת.
- אנטזיס (entasis) - אנטזיס היא שיטת בנייה של העמודים מסביב למקדש היווני כך שהם אינם לגמרי ניצבים לקרקע. העמודים נוטים מעט לכיוון מרכז המבנה בזוית שקשה להבחין בה. הקווים הדמיוניים אשר ממשיכים את קווי העמודים כלפי מעלה יוצרים מאין פירמידה מאוד זקורה אשר קודקודה נמצא כ-3 עד 4 ק"מ מעל בסיס המבנה. צורה זו תורמת ליציבות המבנה וגם יוצרת אפקט של אשליה אופטית בכך שמתקנת את עיוות הפרספקטיבה עבור מי שמביט במקדש מלמטה.
- כותרת (capital) - חלקו העליון של העמוד המקנה לו את זהותו. בכל סדר קלאסי יש כותרת שונה לעמודים אשר לפיה ניתן בקלות לזהותו.
- אבקוס (abacus) - לבנה שטוחה הנמצאת מעל הכותרת ומעליה מונח הארכיטרב.
- אנטבלטורה (entablature) - החלק האופקי העיקרי בחזית המבנה הנמצא מעל העמודים. רכיבי האנטבלטורה משתנים בין הסדרים השונים אך לכולם מרכיבים בסיסיים זהים:
- ארכיטרב (architrave) - הקורה הראשית המונחת מעל לעמודים. הארכיטרב אינו קורה המשכית אלה סדרה של קורות קצרות שאורך כל אחת היא ממרכז העמוד למרכז של העמוד השכן.
- אפריז (frieze) - השכבה האמצעית באנטבלטורה והעבה ביותר. בסדרים האיוני והקורינתי נהגו לקשט את הפריז בפיסולים וגילופים באבן. לעיתים תועדו בפסלים אלו אלים או דמויות מהמיתולוגיה היוונית. כל פסל הופיע במאין מסגרת המכונה טריגליף. הטריגליפים מופרדים ביניהם במטופות במקצב זהה לזה של העמודים.
- טריגליף (triglyph)
- מטופות (metopes) - במבנים מסוימים המטופות היו פסלים בעצמם שנראו כאילו הם מחזיקים בידיהם את הקרניז הנמצא מעליהם.
- קרניז (cornice) - הרכיב האופקי העליון באנטבלטורה. הקרניז תמיד בולטת לצדדים יותר מהרכיבים שמתחתיה.
- גמלון (pediment) - חזית הגג המשולש הנראה מהחזית. הגמלון הוא הרכיב העליון של האנטבלטורה וחותם את חלקה העליון של החזית. בתוך הגמלון מופיעים בדרך כלל פסלים וקישוטים נוספים החצובים באבן הנקראים טימפנון.
[עריכה] הסדרים באדריכלות יוון העתיקה
[עריכה] הסדר הדורי
- ערך מורחב – הסדר הדורי
מקורו בצפון ובמערב יוון. המאפיין הבולט של הסדר הדורי הוא הכותרת הפשוטה והחלקה. לעמוד הדורי אין בסיס משלו. סביב העמוד 20 חריצים.
הפרתנון שנמצא באקרופוליס של אתונה ידוע בתור המקדש הדורי המושלם ביותר בנבנה. מקדש הפיסטוס הנמצא בסמוך אליו גם הוא דוגמה קלאסית של מקדש דורי והוא אף נשתמר טוב יותר עד ימינו.
[עריכה] הסדר האיוני
- ערך מורחב – הסדר האיוני
מקורו ממזרח יוון ומאזור איוניה שבאסיה הקטנה. המאפיין הבולט הוא הכותרת בעלת שתי הספירלות (נקראות גם וולטות) המזכירות קרניים של טלה שנראות כמתגלגלות נוכח העומס הנשען עליהן. בסדר האיוני הקלאסי הופיעו תמיד שתי וולטות הנראות בכיוון החזית הראשית ואילו בגרסאות מתקדמות יותר של הכותרות מופיעות 4 וולטות קטנות יותר מתחת לאלכסונים של האבקוס. סביב העמוד האיוני מגולפים 24 חריצים.
[עריכה] הסדר הקורינתי
- ערך מורחב – הסדר הקורינתי
הסדר הקורינתי התפתח מאוחר יותר מהסדרים הדורי והאיוני והוא הקישוטי ביותר מבין הסדרים היווניים. הוא מופיע בעיקר באדריכלות הרומית ורק לעיתים נדירות במבנים יוונים. המאפיין הבולט של סדר זה הוא כותרת בעלת גילופים בצורת עלים. סביב העמוד הקורינתי 24 חריצים, כמו בעמוד האיוני. ידוע כי הכותרת עוצבה על ידי הפסל היווני קאלימאכוס במאה ה-5 לפנה"ס.
[עריכה] סדרים נוספים באדריכלות רומית
חשוב לציין כי הרומאים אימצו את הסדרים היוונים והשתמשו בהם כפי שהם. בנוסף הם פיתחו סדרים נוספים שהעיקריים ביניהם הם הטוסקאני והמשולב.
[עריכה] הסדר הטוסקאני
מקורו של של הסדר הטוסקאני, כשמו, באזור טוסקאנה שבאיטליה. סדר זה הוא למעשה הפשטה של הסדר הדורי שאומץ על ידי הרומאים. כותרת העמוד דומה מאוד לכותרת הדורית וכן גם הפרופורציות הכבדות. העמוד הטוסקאני הוא חלק וללא חריצים כמו העמודים האחרים.
[עריכה] הסדר המשולב (קומפוזיטיבי)
סדר זה הוא שילוב של הסדר האיוני והסדר הקורינתי. בכותרת העמודים ניתן למצוא גם וולטות וגם עלים.
[עריכה] ראו גם
| הסדרים הקלאסיים | |||
|---|---|---|---|
 |
 |
 |
|
| הסדר הדורי | הסדר האיוני | הסדר הקורינתי | |
| מונחים באדרכילות קלאסית | |||
