סדר עולם רבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סדר עולם רבה חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר-כוכבא. כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים, ולפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא [1]; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב בהמשך הדורות [2]. לפי השערת החוקר צונץ עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806 לספה"נ. הספר מבוסס על מסורות ודרשות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הספר
בסדר עולם רבה ישנם שלושה שערים, שכל אחד מהם מכיל עשרה פרקים. השער הראשון עוסק מימי אדם הראשון עד מות משה רבנו וההגעה לארץ ישראל (פרק י); השער השני והשלישי עוסקים בשאר התקופה, בצורה שאינה מחולקת דיה.
[עריכה] חשיבות הספר
הספר היה ידוע בתקופת התלמוד, והוא מופיע בו מספר פעמים בציון מפורש [3] או ברמז. בהמשך הוא נזכר רבות בראשונים, וסמכותו חשובה (אך לא מוחלטת); חשיבותו מתבטאת הן בספרים שהשתמשו בו ללא ערעור, כך לדוגמה הספר שלשלת הקבלה ייסד את רוב דבריו על סדר עולם רבה, והן בפרשנויות הרבות שנכתבו עליו, כגון פירוש רבי יעקב עמדין (המבורג 1757) ועוד. השער לספר (שהופיע בכמה מהדפוסים) מבטא את היחס לספר:
- 'חיבור קדמון ופלאי מזמן המשנה
- לחשב ולסדר חשבונו של עולם
- ..ממנו פינה ממנו יתד להרבה מדברי הקדמונים
- ..והוא מבוא להבין ולהשכיל בסיגנון לשונות הכתובים בדרך.. בה הלכו חז"ל'
כך מלבד היחס אליו כחלק מהספרות התלמודית, נעזרו בו לצורך (א) הבנה הכרונולוגיה ההיסטורית; (ב) הבנת מדרשי חז"ל; (ג) הבנת המקרא ופרשנות לפסוקים.
[עריכה] קבלת שמו
בימי הביניים הספר זכה לכינוי 'סדר עולה רבא' (=הגדול), בכדי להבדיל בינו לבין הספר 'סדר עולם זוטא'[4].
[עריכה] מצב הספר
כמה חוקרים משערים שהספר במקורו נחלק לשני חלקים, כשלפנינו נותר רק החלק הראשון. בנוסף, על סמך ציטוטים מהתלמוד שאינם מופיעים בספר, נטען שאף בחלק הראשון, חסרים קטעים שונים; ולעומת זאת קיימות הוספות כלשהם.
[עריכה] דפוסי סדר עולם
הספר נדפס לראשונה בשנת 1517 (קושטא רע"ז), ובהמשך במספר רב של הדפסות עם פירושים רבים.
[עריכה] ראו גם
- סדר עולם זוטא
