Web Analytics
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions סדרת המוסד - ויקיפדיה

סדרת המוסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סדרת המוסד - סדרה בת שבעה ספרים, פרי יצירתו של אייזיק אסימוב. זוכת פרס הוגו בתואר הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני, והיחידה שהוענק לה פרס בקטגוריה זו (1966).
הסדרה נחלה הצלחה מרובה בישראל והוצאה בכמה מהדורות שונות. בין מתרגמיה היו עמנואל לוטם ועמוס גפן.

פרטי עלילה פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

תוכן עניינים

[עריכה] סדרת הספרים

התארוך הכרונולוגי של ספרי סדרת המוסד אינו מקביל לסדר שבו נכתבו בפועל, ועל כן, סדרת המוסד מתחילה דווקא באחד הספרים האחרונים שנכתבו בידי אסימוב, בטרם המוסד - שם פוגשים הקוראים לראשונה בדמותו של המתמטיקאי הצעיר, הארי סלדון. סלדון, בן כוכב לכת נידח למדי, מזדמן לבירת האימפריה הגלאקטית, טרנטור, כדי להרצות. לתדהמתו הגדולה מסתבר לו שקיסר האימפריה מעוניין במפגש איתו, אחרי ששמע שבהרצאה מתייחס סלדון לאפשרות יצירתו של מודל פסיכולוגי-מתמטי שיאפשר לנבא את העתיד בהסתברות גבוהה, פסיכוהיסטוריה.
פגישה זו, ומפגש נוסף שמתרחש בעקבותיה עם איש המסתורין של החצר, יועצו של הקיסר, משנים את חיי סלדון, המקדיש את חייו מעתה ואילך ליצירתה של הפסיכוהיסטוריה.

לקראת המוסד הוא הספר השני בסדרה. גם הוא נכתב בשלב מאוחר בחיי אסימוב, בסוף שנות השמונים. ב"לקראת המוסד" מתוארים חייו של סלדון, הרצופים בטרגדיות רבות. אך אף על פי כן, הוא מצליח לפתח, בסיוע צוות עוזרים, את הפסיכוהיסטוריה. תחזיותיה של זו עגומות: האימפריה הגלקטית עומדת לפני התפוררות, שאחריה יבואו 30 אלף שנים של תוהו.
סלדון הוגה את רעיון הקמת ה"מוסדות". מוסד אחד שבו ירוכז הידע הטכנולוגי, ומוסד שני, נסתר מעין, שאנשיו יהיו בעלי ידע פסיכוהיסטורי ויוכלו לכוונן את התוכנית שתוביל להשבת הסדר ליקום בתוך אלף שנה בלבד.

המוסד השמימי הוא אוסף סיפורים קצרים שנכתבו בשנות החמישים וקובצו לספר אחד, הראשון בטרילוגיה המקורית של המוסד. ספר זה מתאר את ימיו הראשונים של המוסד, שהוקם בפינה נידחת של שביל החלב, ושמטרתו הראשונית הייתה צבירת ידע ורישומו באנציקלופדיה גלאקטיקה, במטרה למנוע את חשכת הבערות המאיימת לבוא.

במוסד וקיסרות מתואר העימות הבלתי נמנע בין המוסד, שכוחו הולך וגובר, לבין הקיסרות המתרסקת. מעימות זה יוצא ה"מוסד" כשידו על העליונה, אך סכנה חדשה וגדולה יותר מאיימת על התוכנית הפסיכוהיסטורית. "הפרד", דמות משונה ובעלת כוחות טלפתיים על טבעיים, מאיימת להשתלט על הגלקסיה כולה ולהמיט חורבן על מפעלו של סלדון.

בספר הבא, האחרון בטרילוגיה המקורית, המוסד האחר, מתעמת המוסד השני, זה הנסתר מהעין, עם "הפרד", אך עימות זה, המוציא את "המוסד האחר" מהערפל המסוכך, מסכן את עצם קיומו, ומעמיד אותו במסלול התנגשות עם "המוסד" המקורי, שעליו נחלץ להגן.

בעקבות לחץ המעריצים חיבר אסימוב ב-1981 את הספר ההמשך, פאתי המוסד - העימות בין המוסד למוסד האחר בעיצומו, ולזירה מצטרפת ציביליזציה מסוג חדש, גאיה, אורגניזם אחד המכיל פרטים רבים.

הספר האחרון של שביעיית המוסד - המוסד והארץ, מתאר מסע גורלי בעקבות כדור הארץ המקורי, כוכב המוצא של בני האדם, בתקווה שמציאתו תפתור בדרך כזו או אחרת את העימות שבין המוסד, המוסד האחר וגאיה, ותקבע לאיזו עתיד תפנה האנושות.

[עריכה] אסימוב על הרקע למוסד

בראיון לניו יורק טיימס סיפר אייזיק אסימוב שההשראה לתחילת כתיבת סיפורי המוסד באה מספרו של אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית שאותו קרא פעמיים קודם לכן. הוא חשב ליישם את ההיסטוריה הרומאית בקנה מידה גדול ועל אימפריה גלקטית.

העורך שלו, ג'ון קמפבל, התלהב והציע לו שלא לבזבז רעיון פנומנלי שכזה על סיפור קצר, ועל כן השאיר אסימוב את הקצוות פתוחים בתום החלק הראשון של הסדרה.

[עריכה] מוטיבים בולטים ב"המוסד"

כמה מרכיבים, האופיינים לכתיבתו של אסימוב בכלל, שזורים במיוחד בספרי "המוסד".
סופו של כל ספר הוא מפתיע ומהפכני. הסיום הבלתי צפוי מקושר בדרך כלל לאיזו הברקה אינטואטיבית של הדמות המרכזית, שאף שהייתה מודעת לה במעורפל במשך כל העלילה, מצליחה לעמוד על טיבה רק לאחר זמן.
אסימוב אינו מרבה להתעכב על הפן הטכנולוגי של העתיד. נוסף על החידושים הכרוכים בפסיכוהיסטוריה וביישומה מתוארות גם התקדמויות טכנולוגיות, אך אין הן מרכז העלילה וגם אין הן מרעישות במיוחד. אורח החיים ותוחלת החיים אינם שונים בהרבה מבזמננו.
אסימוב גם נמנע מלהתייחס לקיומם של חייזרים. נראה שהתרבות האנושית מעניינת אותו יותר. רק בסופה של סדרת המוסד זוכים החייזרים להופעה מרומזת למדי.

בספרים החדשים של הסדרה, אלו שנכתבו בשנות השמונים, בולט ניסיונו של אסימוב ליצור מיזוג בין "סדרת הרובוטים" לבין סדרת המוסד, באופן שהשנייה תהווה המשך טבעי לראשונה. הוא אפילו מנסה לשלב ספרים מנותקים לכאורה משתי הסדרות, כמו "קץ כל זמן", ברצף ההיסטורי של יקום "המוסד".
מאחר שכוונה זו היא חדשה, ולא הייתה בטרילוגיה המקורית, היא מביאה איתה כמה אי התאמות וסתירות פנימיות.

[עריכה] ספרי המשך

אחרי מותו של אסימוב חוברו, ביוזמת משפחתו, כמה ספרים שנועדו להמשיך את סדרת המוסד במקום שבו הוא עצר, אולם לדעת רוב המעריצים, הם נופלים בהרבה מספרי המקור.

ניסיון אחר, מוצלח יותר, הוא "ידידי המוסד", אוסף סיפורים קצרים של מיטב סופרי המדע הבדיוני, המשלימים פערים וחללים שונים בהיסטוריה המוסדית כפי שתוארה במקור.


[עריכה] קישורים חיצוניים

THIS WEB:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2006:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu